ובלילה ההוא כתבה לו

בְּדַרְכָּהּ שֶׁלָּהּ הָיְתָה נוֹגַעַת בַּמּוּעָקָה שֶׁבְּלִבָּהּ הַכּוֹאֵב, הַמְּיֻסָּר

בָּאֵלֶם, בְּדִמְמַת הַיָּמִים הָעוֹבְרִים , בַּשִּׁמָּמוֹן הַנּוֹגֵס בַּכֹּרַח

לַחְלֹק אֶת יְצוּעָהּ וְגוּפָהּ עִם הָאִישׁ שֶׁלֹּא אָהֲבָה,נוֹגַעַת

בִּשְׂפָתָיו כְּמוֹ הֻכְרְחָה - וְגוּפָהּ כָּרוּי מְפֻחָד וְדָרוּךְ אֶל

הַבָּא בִּשְׁעָרָיו עוֹד מְעַט - וְהוּא זָר וּמוּזָר,וְלֹא חוּשׁ

וְלֹא רְעָדָה וְלֹא סִימָנִים מִתְקָרְבִים שֶׁל אַהֲבָה הַבָּאָה

לִפְרֹק מִטְעָנֶיהָ- כִּי לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם בַּנִּמְצָא.

וְלַיְלָה אֶחָד בְּשָׁנָה, לֵיל כְּלוּלוֹת הָיָה לָהּ, כְּמוֹ רָקְמָה

שִׂמְלַת חֲתֻנָּה אֶל הָאִישׁ שֶׁשָּׁנִים כֹּה רַבּוֹת הָיָה לָהּ

אַהֲבָה בַּמַּחְבּוֹא, בְּקִנֵּי  תְּשׁוּקָה בִּדְיוֹנִית שֶׁרַק שָׁמַיִם יָדְעוּ 

את אֲשֶׁר בֵּין קִירוֹתֵיהֶם, אֶת נְשִׁיפוֹת הַתְּשׁוּקָה הַמְּיֻסָּרוֹת,

הַגַּעְגּוּעַ הַמִּתְפָּרֵק לוֹ בְּעַנְנֵי בֹּשֶׂם מְיֻזָּעִים וּפָרָנוֹיָה 

מִתְרַחֶקֶת מִיָּד ,בְּטֶרֶם יָבוֹאוּ עַנְנֵי בֹּקֶר גּוֹזְלִים.

וּבַלַּיְלָה הַהוּא כָּתְבָה לוֹ שֶׁהִיא מִתְגַּעְגַּעַת.שֶׁאֵין הִיא

יְכוֹלָה לְהָכִיל אֶת הַטּוֹב שֶׁבְּמַגָּעוֹ, שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּהּ לְהִתְבּוֹנֵן

בְּעַצְמָהּ רְווּיַת תְּשׁוּקָה מִתְפָּרֶקֶת-

וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא תַּחְזֹר וְתִגְרְרֵהוּ אֶל מִפְתְּנֵי אֲהָבִים

כְּמוֹ בַּיָּמִים הַהֵם הָרְחוֹקִים , וְלָכֵן לֹא תַּחְזֹר עוֹד-

אֲבָל תִּתְגַּעְגֵּעַ אֵלָיו עַד כְּלוֹת כֹּל הַיָּמִים. 

וְלַיְלָה עוֹבֵר וּבֹקֶר קָם.אֵין חוֹזֵר וְאֵין בָּא.