חזרה ליצירות
שירים

סבתא רבקה-2

אודי גלבמן | (18/01/2016 05:58) | 84 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
סבתא רבקה היתה אשה קשת ערף,שעל פניה לא היה נסוך חיוך.
ותמיד הימרתי ביני לבין
עצמי אם תחייך בשעה שארוץ
אליה ב"הפסקת עשר',
ובבואי מתנשף וצעדי פועמים
בחדר המדרגות-היתה הדלת
נפתחת,והיא -ההיתה זו משובת נעורי?- 
חייכה לה,
אומרת : "ידעתי שתבוא".

ובימים כתיקונם,בטרם אבוא
לשיח ולשוח
,נוהגת היתה לשבת בגזוטרה קטנה ואפלולית, בקצות ביתה הקט,
ממתינה לאורחים שאינם באים
עוד-
רוקמת מול עיניה תיק של
זכרונות.
ואני הוא הנכד.ואני הוא
הילד.ואני הוא זה שבא.
לפקוד את זיקנתה העצובה ,
וקול מצהלות החיילות היפות
פוקד את בית קצין העיר שממול.

תגובות

אודי גלבמן / תמיד הייתי רחמן בן רחמ / 18/01/2016 08:20
אודי גלבמן / כמו שכתבתי לאתי..תודה � / 18/01/2016 08:21
גלי צבי-ויס / נכד בא / 18/01/2016 08:37
זיגי בר-אור / לפעמים דווקא סבתא קשו� / 18/01/2016 13:14
יום טוב צבי / חיוך לא היה נסוך על פניה / 18/01/2016 13:42
עליזה ארמן זאבי / סבתוש ונכד נפלאקשר אמ� / 19/01/2016 19:20
חזרה ליצירות