מיומנה של שרוטה

אֶת סִפּוּר חַיַּיִךְ

אַתְּ לָנוּ מְסַפֶּרֶת

עַל יְמֵי קִבּוּץ וְנַחַל,

וְעַכְשָׁו רַק בַּת

עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם,

וּלְךָ אֲחָיוֹת חָמֵשׁ,

וּמִשְׁפָּחָה אוֹהֶבֶת,

וְאָז לְעִיר עוֹבֶרֶת

עִם בִּרְכַּת הַבַּיִת.

הַשָּׁנִים עָבְרוּ

הָיוּ גַּם

אֲהָבוֹת וְאַכְזָבוֹת,

וַעֲבוֹדָה כְּמַזְכִּירָהּ

בְּמַחְלָקָה נֶחְשֶׁקֶת.

כְּשֶׁנִּפְטַר אָבִיךְ

נִשְׁבַּר אָז  לְבָבֶךָ,

וּפִתְאוֹם עַכְשָׁו 

הָפַכְתָּ לַמְּבֻגָּר הָאַחְרָאִי,

וּמְטַפֶּלֶת בְּאִמֵּךְ,

שֶׁכָּל מָה שֶׁרָצְתָה מִמֵּךְ

אוֹתְךָ לִרְאוֹת כַּלָּה

מִתַּחַת לַחֻפָּה,

וַאֲנִי מְחַכֶּה בְּסַקְרָנוּת

לִקְרֹא אֶת הַהֶמְשֵׁךְ.

מרגש ומסקרן סיפור חייך אורנה יקרה , לכל אחד מאיתנו סיפור חיים על ימי התום מאותם ימים ועל כל מה שקרה במשך השנים.

יום נפלא וגשום מלא באהבה

שמוליק

קראתי ( בהפתעה מוחלטת!) , ולאחר מכן - בנשימה עצורה, כל מילה ומילה

הכוכבת הגדולה זו אמא מופלאה , תומכת ומפרגנת, ואני לא אשכח את אבא ו הפורד אסקורט שמראה את אהבתו אלייך בדרכו שלו.

והכי כייף זה שאת היא מה שאת, שיש בך המון נתינה ( במקרה שלנו פה- רוחנית כמובן) , שילוב נפלא של יפי תואר וחוכמת חיים , ו...אה כן- כי עידן המי טו הוא זה- יפה את עד מאד ומשוררת נפלאה של חושים, תשוקות ואהבות.

ותודה על ההפתעה המרעישה שאיש כאן ודאי לא ציפה לה  

תודה יקרה

ואגב ללמוד לא רצית?

הייתי במקום טוב 

לא חשבתי הלאה

איזה סיפור חיים נהדר ומיוחד. זו את, שביקשת לצאת אל העצמאות ועשית זאת. ברור שהיו הטרדות פה ושם, את כה יפה! אבל החלק החשוב הוא שעמדת על הרגלים של עצמך ואפילו תמכת בבני משפחתך. אני ממש ממש מחכה להמשך אורנה אהובה. 

להוציא מהלב

נתנו לך חופש דמוקרטי , האמינו ביכולתך לקיים עצמאות מסודרת ואחראית. והמאכלים. בטוח  שאמא שלך עשתה גם מחלל'ה , אני ממש אהבתי את זה הסגול הזה. התאים לי לחמין האשכנזי  

את זה. ועיתים קונה בכפר ואני דווקא אוהבת את הלפת הקשה שמסתתרת שם. 

אך עם חמין עירקי ולסרוגין טריפוליטאי

אורנה יקרה, תודה

תודה על הקצת הזה,

קצת מחוייך קצת עצוב

אבל הכי חשוב - זה את.

ברשותך, לא אנסה להעקב על שורה זו או אחרת

כי זה מכלול שאין לפרטו

רק לקבל אותך בשלמות אחת

זו את.

תודה.

יום חמים ונעים

את עוברת לת"א, יש לך חיים עצמאיים, אבא שלך נפטר בהמשך ואת ממשיכה בחיים העצמאיים שלך. עדיין לא נשאת. תודה רבה לך אורנה היקרה על השיתוף, יום קסום.

יום חמים

זו נקודת מפנה בחייך, אז פרצת לעצמאותך ואפילו הצלחת לדאוג לכל בני משפחתך. נהניתי כל כך לקרוא את קורותיך אורנה יקרה 

הילדה שתמיד קיבלה הכול מחליטה לחיות את חייה רחוק מהבית אך עם תמיכה מלאה של ההורים במיוחד של האבא... שדווקא ממנו, עדות המזרח, היה מצופה שיסרב במלוא העיקשות, במיוחד בשנים האלה שאז היה חלילה שהשכנים ישמעו ומה יגידו ומה זה יאמר על האב שכביכול, לא יכול לשלוט בבתו. 

אני חושב שהפתיחות של אביך, הוליכה אותך בדרך הטוב, ונהדר שכך אורנה יקרה!

מרגש!  

שונים מהמקום בו נולדו 

במהותם 

תודה יקר

.

קראתי מרותקת לחלוטין, כמו קוראת בספר טוב. 

מה שהספקתְּ לסַפר כאן נתן לי רקע עשיר מאוד לךְ, לבֵיתֵךְ, 

לשורשייךְ ולאישיוּתךְ-שלךְ. הרחיב לי אֶת הַסְּפֶּקְטְרוּם שלךְ

משירייךְ והאיר אותו. אותךְ. 

נהניתי מאוד-מאוד מקריאת סיפורךְ, שכתוב מעולה.

פְּרוֹזָה מעולה. 

תודה רבה-רבה-רבה!, אורנה אהובה, יקרה לי מאוד. 

חיבוק, 

רבקה

---

אורנה בדאלק

שירים את כותבת מעולה ועכשיו הגיע הזמן להראות לנו

איך את כותבת סיפורים....קדימה אורנה-מחכה לפרק ב-

שירים או סיפורים אוהב אותך תמיד

ממני מרים

אורנה בדאלק

שירים את כותבת מעולה ועכשיו הגיע הזמן להראות לנו

איך את כותבת סיפורים....קדימה אורנה-מחכה לפרק ב-

שירים או סיפורים אוהב אותך תמיד

ממני מרים

תודה שאת כמו שאת

אוי אורנה יקרה, הפתעת אותי גם, מתברר שהבית, ההורים בכול העדות רובם כמעט, (בלי היוצאים מהכלל) הם אותם הורים אוהבים ודואגים , והבית חם והנעורים של כולנו דומים פה ושם, התקנאתי בך כבת קיבוץ ששנות ילדותי ונעוריי ביליתי בחברת הילדים והנערים, נפגשתי עם ההורים לשעות ספורות בערב בלבד, על כוס תה ושיעורי בית, לפעמים איזה סנדוויץ' קטן, ובכול זאת דאגה והאהבה גם בשעות מעטות אלה  הורעפו עלינו לרוב. אבל המאכלים הסירים והריחות, ה ב י ת  אצלנו לא היו אולי קצת אם התקרבנו לחדר האוכל. זה לא שאפשר לבוא ולחטט בסירים, את כותבת ואני מנסה להריח ולדמיין, נפלא. ספרי לנו מתי התחלת לכתוב שירים, כול הקורות אותך כתוב זורם כמו שיר, מה קרה אח"כ נשארתי עם חצי כוס ריקה.

אהבתי מאוד.

בהזדמנות אכתוב המשך 

באמת מחמם לב לקרא תגובות כאלו

אורנה אהובה

****************

הפעם, שברת את ליבי, ריסקת אותי טוטאלית  ...

לא פייר מצידך בדאלק  ...

ואוו  ...  כמה הזדהתי , עם כל מילה צרובה בסיפורך,

גרמת לי להתרגשות עצומה,

המאכלים הניחוחות, הטעמים  ...

מה לא הייתי משלמת, רק לגעת לרגע באותם רגעים יקרים מפז  ...

אהבות, אכזבות, דמעות, שיברון לב  ...

לא הייתי רוצה לחזור על כל התקופה הזאת

יש לי יותר מדי זיכרונות של אכזבה  ...

והמילה  ...זוו'אג'  ...  היממה אותי.

בעבר  ...  ההורים לא מיהרו לשחרר

ואת ביקשת את עצמאותך" נרלה שכמותך "

קיבלת בדרך שלך את מה שרצית, כל כך אופייני לך  ...

גם אני גדלתי בקיבוץ ארבע שנים, מגיל 14,

הייתי ילדה עיקשת ולא וויתרתי,

שברתי את ההורים שלי, בעקבות זאת,

הפכתי לאדם עצמאי ומלא ביטחון.

כותבת לך לאחר שלוש שעות בזום.

אני בקורס בטיחות בגנים וזה לא פשוט לי,

זה חובה ואין מנוס,

אבל  ...  אני משחקת אותה בגדול ומצליחה.

אוהבת אותך בכל ליבי

ומאחלת לך ימים טובים ושמחים

חיים של אהבה וברכה

את ראוייה ולמעלה מזה

שלך עליזה.

מחכה בקוצר רוח להמשכיות יקרה  ...

נגעת בי בכל עצב ונים 

הסמקתי  

ואני כל כך אוהבת אותך  

חיבוק ענק על היותך 

יום חמים אהובה