אִשָּׁה עִם נְשָׁמָה שֶׁל יַלְדָּה

יפה ומרגש: מתוך השפל והגיאות את מוצאת את הכוח ואת מסע חייך הלאה משוררת. תודה רבה לך אביה יקרה, לילה טוב. לחן ותמונה יפה. 

בְּתוֹךְ לִיבֵּךְ אַתְּ עוֹד יַלְדָּה קְטַנָּה, 
שֶׁשּׁוֹמֶרֶת עַל הָאוֹר וְעַל הַמַּתָּנָה. 
גַּם כְּשֶׁהַגַּלִּים מְטַלְטְלִים אֶת הַסְּפִינָה, 
אַתְּ צוֹמַחַת מִכָּל מַשְׁבֵּר, וּמְחַדֶּשֶׁת אֱמוּנָה. 
וּבְחֹם לִבֵּךְ עוֹטֶפֶת אֶת אֲהוּבַיִךְ בְּאַהֲבָה.

אביה יקרה,

שיר מרגש על מסע חיים שיש בו סערות, כאב, התמודדות וצמיחה. אהבתי במיוחד  את הניגוד בין האישה החזקה והזקופה לבין נשמת הילדה שנותרה בה, השומרת על הרגישות, הפליאה והיכולת לאהוב. הדימויים של הים והגלים מלווים יפה את הדרך שעברת, על מורדותיה ופסגותיה. מרגש לראות כיצד מתוך המשברים צומחים חמלה, הכרת תודה ואהבה למשפחה. שיר אישי ונוגע ללב, המזכיר לנו שגם כשאנחנו מתבגרים ומתחזקים, חשוב לשמור בתוכנו על הילד שהיינו. מקסים.

לילה טוב ושקט

שמוליק

נולדת מתוך קצף הגלים ומכאן שהכרת היטב את הלכות הים. סערות, רגעי שלווה מופלאים, גלים קטנטנים ואדוות. כך גם אישיותך מיטיבה לעמוד בסערות מבלי לוותר על הפליאה מכל אשר סביבך, כילדה המגלה את העולם לראשונה. 

אין עבר לאנשים המיתולוגיים האלה.