שפתיים לומדות

שמח בחלקך - מעולם לא התלהבת ללקק שלגונים וחברתנות, כי לשון ושפתיים מגלות עולמות צבועים ואתה מחפש קרפדות ירוקות. תודה רבה לך צבי היקר.

הוֹלֵךְ בַּשָּׂדוֹת
מְחַפֵּשׂ קַרְפָּדוֹת
וְחוֹלֵם שֶׁתַּהֲפֹכְנָה
מִיָּד לִנְסִיכוֹת
אוֹתָן אֶפְשָׁר לְנַשֵּׁק
בִּמְקוֹם לְלַקֵּק
בִּמְחוֹזוֹת לֹא רְצוּיִים
הַמְּלֵאִים בִּצְבוּעִים.

שיר מקסים עם הרבה חומר למחשבה על חברת האנשים והיחסים בין מרכיביה כתבת צביקה היקר.

חג פורים שמח

שמוליק

.

הוֹ. 

בין גילוי עצמי (כאילו?) לבין השלמה עִם לימודֵי החיים. 

דיבר אליי מאוד ואהבתי מאוד. מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר. 

<לב>

רבקה

---

שמעת מה היא אמרה לך?  

לך אל אהובתך עצל - למד משנתה וחכם!

עברת תהליך נהדר ואותי אתה מצחיק בדרך הביטוי שלך. השלגונים והקרפדות. 

צבי היקר מה עם גלידה גולדה ? שחיתות מפוארת שכזו. אבל לא כל יום. 

לנשיקה. 

אתה מעולם לא אהבת ללקק שלגונים

וגם לא נהנית מאלה הנהנים מכך. 

אתה מעדיף לשון ושפתיים רטובות ונעימות

והולך בשדות למצוא קרפדה לנשקה ולהופכה לנסיכתך.. 

מקסים צבי. 

אפשר לאהוב גם וגם 

ובא לי דווקא עכשיו שלגון ללקק