קוֹלוֹת הַלֵּב

קוֹלוֹת הַלֵּב
 

לוּ לַמִּלִּים הָיוּ יָדַיִם,
הֵן הָיוּ מְחַבְּקוֹת אֶת הַגַּלִּים,
לוֹפְתוֹת אֶת הַקֶּצֶף הַלָּבָן.
וְלִי – יֵשׁ כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה מֵהֶן,
מִלִּים שֶׁנּוֹלְדוּ מִתּוֹךְ הַדָּם.
אֲנִי שׁוֹלַחַת זְרוֹעוֹתַי אֶל הָאֲוִיר הַקַּר,
מְבַקֶּשֶׁת לֶאֱחֹז בַּהֵד שֶׁהוֹתַרְתָּ,
אַךְ הַמִּלִּים מִתְמוֹסְסוֹת מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת,
זוֹלְגוֹת כְּמוֹ חוֹל רָטֹב,
וְאֶת עצְמִי אֲנִי מוֹצֵאת מְחַבֶּקֶת רַק אֶת הַשְּׁתִיקָה.
לְבָד.
הַאִם כָּךְ גַּם אַתָּה, בַּמֶּרְחָק?

אֲנִי יוֹשֶׁבֶת מוּל מֶרְחֲבֵי הַיָּם הַמִּתְנַפֵּץ,
וּבָרַדְיוֹ הַיָּשָׁן מִירִי מְסִיקָה וְגִלְעָד שֶׂגֶב
מְסัפְּרִים לִי, בְּעֶרְגָּה צְרוּבָה, עַל קוֹלוֹת הַלֵּב.
בְּתוֹךְ הַשִּׁיר אֲנִי חָשָׁה אֶת קוֹל נְשִׁימָתְךָ,
הַנִּשָּׂא אֵלַי עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ הַמַּלְחִיחָה.
זֶה הַקּוֹל שֶׁבְּלִבְּךָ – זֶה שֶׁפַּעַם דִּבֵּר אֵלַי –
הַמֵּצִיף אוֹתִי כָּעֵת בְּגַעֲגּוּעִים עַזִּים,
וְזֶה כּוֹאֵב, אֱלֹהִים, כַּמָּה כּוֹאֵב לְהִזָּכֵר.

וּמָאיָה בּוּסְקִילָה מַמְשִׁיכָה בָּרַדְיוֹ,
קוֹלָהּ זוֹעֵק אֶת כְּאֵבִי:
"גַּם אִם תִּשְׁבֹּר לִי אֶת הַלֵּב, אֲנִי לֹא בּוֹכָה...
אֲנִי לֹא נוֹפֶלֶת, אֲנִי עוֹד נוֹשֶׁמֶת".
אֲנִי מְקָרֶבֶת אֶל פָּנַי אֶת חֻלְצַת הַטְּרִיקוֹ שֶׁשָּׁכַחְתָּ,
שׁוֹאֶפֶת אֶת רֵיחֲךָ הָאַחֲרוֹן,
אַךְ בַּבַּד הַדּוֹמֵם אֵין עוֹד פְּעִימוֹת שֶׁל אַהֲבָה.
עֶרְגּוֹתַי וַעֲדָיַי נוֹשְׁרִים מִמֶּנִּי כְּמוֹ עָלִים בַּשַּׁלֶּכֶת,
וְנוֹבֵל גַּם זֵר הַגַּעֲגּוּעִים שֶׁשָּׁזַרְתִּי לְךָ.

בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת אֲנִי עוֹקֶרֶת אֶת יָתֵד הָאַהֲבָה,
זֶה שֶׁתָּקַעְתִּי בְּעָמְקֵי לִבְּךָ,
וּמְשַׁחְרֶרֶת אוֹתְךָ אֶת הָרוּחַ.
אֶפְסַע לְבַדִּי לְאֹרֶךְ רִכְסֵי הָרֶגֶשׁ הַחֲשׂוּפִים,
אָרוּץ יְחֵפָה עַל הַחוֹל הַדּוֹקֵר, וּפְרוּעַת שֵׂעָר,
כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר, לְבַסּוֹף, מֵאוֹתָהּ אַשְׁלָיָה מְתוּקָה.
נוֹשֶׁמֶת עָמֹק אֶת גַּלֵּי הַיָּם,
וּמַתְחִילָה מֵחָדָשׁ.
~

https://youtu.be/Gfl6JFbzTcI?si=ejUsbAHOTVec3bs4
מאיה בוסקילה - נושמת