מולדת

יפה לך איילה על הפטריוטיזם הנוקב!

אילה יקרה,

שירך נוגע ללב ומעלה שאלה עמוקה על משמעותה של מולדת , האם היא המקום שבו נולדנו, או המקום שבו בחרנו לחיות, לאהוב ולבנות את ביתנו. אהבתי במיוחד את המעבר מתחושת הניכור והבדידות אל המבט בים ובשמיים, ההופך את הנוף למקור של שייכות ונחמה. השורות המסיימות, "ולהגיד כאן ביתי וזאת מולדתי", מעניקות לשיר פואנטה יפה ומרגשת, שיש בה השלמה, בחירה ואהבה למקום. שיר פשוט במילותיו, אך עמוק במסר האנושי שבו.

לילה טוב ושקט

שמוליק