טעות

נוגה, מטיל ספק וקולע  - יש טעויות  שחוזרות על עצמן והן מצריכות עבודה רבה כדי להמנע מלחזור עליהן. תודה רבה לך אילה היקרה, יום קסום.

אם את אומרת שטעות יכולה להיות נסלחת. אבל היה סיפור על העץ שכל טעות שגרמה כאב למישהו עשתה בו חור. אי אפשר לסתום הכל ולדפדף הכל. החור נשאר. בכל זאת. אם כבר טעות אז לפחות לא לפגוע באף אחד בגללה 

אבל נכן טעות יכולה להשאיר משקע

תודה לך

היה היו בני זוג כאשר באחד הימים הבעל פגע באישה מבלי משים ולא בכוונה, האישה מאוד נפגעה וכעסה, כאבה היה גדול, היא בכתה הרבה אך הקפידה שלא לבכות  ליד בעלה. רק כשהייתה לבד עם עצמה היתה בוכה ובוכה ונותנת פורקן לרגשותיה הכאובים, יום אחד הגיעה בעלה הביתה בשעה מוקדמת יותר מהרגיל  שלו ומצא אותה בוכה.

שאל בעלה מה קרה? מדוע את בוכה? ענתה לו האישה בביישנות: לא רציתי לגיד לך, אבל אם אתה שואל אז אני אענה לך. אני בוכה כי אני נפגעת ממך, אני מתאמצת לעצור את עצמי כשאני לידך, לא להחזיר ולא לפגוע וגם לא לבכות, ולכן אני בוכה כאשר אני לבדי…

ראשית התנצל בעלה ושתף אותה כי לא ידע על כך ומיצר על שכאבה לבדה וכלל לא שם לב שפגע בה…אבל איך?! איך את יכולה לעצור את עצמך? תמה בעלה לשמע הדברים…

איך?! בא ואראה לך ענתה לו, בא נצא לחצר יחד ותראה. הם יצאו לחצר האישה הצביעה  לו על עץ ובו מסמרים רבים שתקועים בו,

-בכל פעם שאני נפגעת אני לוקחת מסמר ותוקעת אותו בעץ…

-הבעל נבהל וחש צביטה עמוקה בליבו!  אחר ביקש "אני רוצה לעשות איתך עסק, אני אתאמץ לא לפגע בך, וכל יום שיעבור בלי פגיעה ממני את תוציאי מסמר מהעץ…"

-בסדר נענתה האישה להצעה

וכך עברו ימים וחלפה תקופה, והבעל התאמץ ולא פגע כך הפך לבעל רגיש יותר , ביום מן הימים הוא ביקש ממנה" בואי נראה מה מצבו של העץ?"

הם יצאו החוצה וראו את העץ מרוקן ממסמרים! וואו, איזה יופי, אין בעץ מסמרים. אמר הבעל בהקלה. נכון אין מסמרים בעץ, את כולם הוצאתי, אולם תתקרב אל העץ ותראה- נשארו בו חורים…

חשבתן פעם? כמה חשוב להיזהר לא לפגועה כי גם כאשר מבקשים סליחה נשארים בלב חורים , נשארים פצעים.

בפרט בילדים הפצעים יכולים להיות עמוקים, וליצור צלקות.

אך אנו צריכים לזכור: מצד הפוגע אכן יש להיות זהירים, ואחראיים, עם מלא כובד האחריות. ומצד הנפגע, נשתשדל לסלוח באמת , ולמלא חורים, עד כדי כך שגם משמים יסלחו לפוגע, עצמו

לכאוב להיפרד מהכאב והכעס זו בחירה שאכן דורשת עבודה לא פשוטה, ומורכבת אפילו, שלפעמים זקוקים לעזרה חיצונית, ולסיוע מקצועי, אבל היא ניתנת, בידינו הדבר, במאמץ, בעמל, בעבודה על המידות זה אפשרי. אכן בידינו הדבר.

יש גרסה על אבא ובן הולל

האבא הכין לוח עם מסמרים

אתה רואה בן כול המסמרים האלה הם המעשים שלך

עכשיו בו נעשה הסכם כול מעשה טוב וכול יום שעובר בלי מעשה רע נוריד מסמר

לימים כול המסמרים יצאו הבן שמחה

אז האבא הראה לט את החורים..

.

יש טעויוֹת שהן פגיעוֹת עמוקות ... 

תודה רבה-רבה-רבה, איילה יקרה לי מאוד. 

רבקה

---

כְּשֶׁאָדָם פּוֹגֵעַ בְּאָדָם אַחֵר

כְּמוֹ תָּקַע מַסְמֵר חַד בְּלִבּוֹ.

גַּם אִם יָבִין וְיִתְנַצֵּל

וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה לֹא הִתְעַצֵּל

לְעוֹלָם הוּא לֹא יַצְלִיחַ

לְהַחֲזִיר עוֹלָם לְקַדְמוּתוֹ.

וְהָאָדָם  שֶׁלּוֹ סְלַח

בְּלִבּוֹ נוֹשֵׂא אֶת הַפְּגִיעָה

גַּם אִם נֶאֶמְרָה סְלִיחָה.

כָּל מְרִיבָה נוֹשֵׂאת הִיא בְּחֻבָּהּ

אֶת זַרְעֵי הַפֻּרְעָנוּת

שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן  צְרִיכִים אָז

לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה..

מקסים השיר  שכתבת אילה , יש טעויות שניתן לתקן, ויש כאלה שאי אפשר כמו פגיעה באדם אחר  למרות שעם הזמן הפצע מגליד תמיד יישאר סימן.

יום טוב ומבורך

שמוליק

את צודקת לגמרי, יש טעויות שלא ניתנות לתיקון הן ביחסים והן בגוף האדם. 

כמה נכון

לעולם נשארת

יש זמן לתקן 

את מה שאפשר 

לא לוותר 

לתקן 

להתנצל 

לפני שיהא מאוחר

גם מילים עלולות להיות פוגעניות וקשה לשכוח אותן