קוצים

יֵשׁ בִּי

אִשָּׁה רְעֵבָה

רַק שִׁירַי

שְׂבֵעִים

רעב

ויותר מכל-

אשה

אולי את שבעה  משירתך,

אנחנו לא..

ובין הקוצים ורדים פורחים

בשלל צבעי מילותייך..

נפלא אורנה יקרה , המשיכי לכתוב , בין מילותיך יש יותר ורדים מקוצים.

יום טוב 

שמוליק

את הכל הוא מגלה בך, וגם השירים שלך מגלים בבירור 

זאת את מבקשת ממנו שישקף את הוויתך. לעת עתה את עושה זאת באמצעות שיריך. אך הרעב האמיתי עדיין בתוכך. 

את אישה רעבה אך שיריך שבעים ואת מבקשת לראות את עצמך בהעדר מראה. תודה רבה לך אורנה היקרה, בוקר טוב ומאיר.

אותך אשה, אשה, יקבלו עם קוצים ודרדרים גם יחד

נדמה כי את הסיפוק את מקבלת מהבעת עצמך בשירייך אך במציאות את נותרת אישה רעבה לתשוקות.. נפלא אורנה יקרה! 

.

"... / ... / אַל תפריע לקוצים שלךָ / לשרוט אֶת רגלַי."

.

("אדבר אתךָ", שרה חוה אלברשטיין, זוכרת..?)

.

(שום קשר לשירךְ, פשוט: נזכרתי.)

.

.

מה שאני רואָה הוא - דּוֹבֶרֶת מודַעַת לשיריהָ, לטיבָם: 

.

שְׂבֵעִים, ולהיותהּ משוררת, 

.

מודַעַת להיותָהּ אִשָּׁה רְעֵבָה, אִשָּׁה חַסְרַת שֶׁקֶט (הַקּוֹצִים

.

שֶׁלִּי), 

.

ומודעת מאוד לכךְ ש- המראָה לֹא תַּרְאֶה לָהּ אֶת קוֹצֶיהָ. 

.

ושהיא רָזָה מאוד, מאוד - לפחוֹת, בתוככֵי עצמהּ. 

.

הוּא - כֵּן. 

.

ומה שאני קוֹרֵאת הוא - בקשה, תחינה: 

.

שֶׁהוּא יִלְמַד אוֹתָהּ וִילַמֵּד אוֹתהּ מִי הִיא בֶּאֱמֶת. 

.

וּמָה שֶׁהֲבָנַת הַנִּקְרָא מעבירה אלַי הוא - 

.

רֶגַע חַי שֶׁל רָעָב קִיּוּמִי, שֶׁל מְצוּקָה קִיּוּמִית, בְּכָל תְּחוּם בְּחַיֵּי

.

הַדּוֹבֶרֶת.

.

(הדוברת יכלה לִפנוֹת לאִמָּהּ, אבל אז הצד הנשי שלהּ היה 

.

לוקֶה בחסר.)

.

.

שִׁיר רגיש, בְּלִי רגשנוּת, חושף בלי להיות חושפני, נוגע-מגיע,

.

מעולה. 

.

אהבתי מאוד, מאוד אותוֹ.

.

ואהבתי מאוד, מאוד אֶת דרכךְ, אורנה אהובה. 

.

תודה רבה-רבה לךְ!

.

שלךְ, תמיד,

.

רבקה

---

בשירייך את פתוחה ישירה מלאה ביצירת עד 

ובחייך ...

כואבת אני איתך 

כול כולך שירה, הוא יודע אותך דרך השירים..

אך המציאות שונה, רעב תשוקתך אינו יודע שובע.

הנותרו עוד מילים להחמיא ליפי שירתך יקרה..??

המשך ערב נעים.

אורנה יקרה ואהובה

לעת עתה שירייך ממלאים אןתך את את מבקשת שהוא יהיה תחליף

למלאות הזאת

התברכת בכתיבתך הניפלאה

צהריים טובים

בהמון אהבה

ממני מרים