מחייכת

קְרַב נָא אֵלַי הַיּוֹם מְעֻנָּן

הַשֶּׁמֶשׁ מְשַׁקֶּרֶת

קְצָת כָּמוֹנוּ

סַפֵּר לִי עַל חֲלוֹם שֶׁטֶּרֶם הִגְשַׁמְתָּ

צַיֵּר לִי תַּאֲוַת גּוּף

נְקֻדּוֹת חֵן שֶׁל יֹפִי

לָמְדֵנִי לְאַיֵּת אַהֲבָה

לְלֹא טָעוּיוֹת

לְלֹא תְּהִיּוֹת

קְרַב נָא

וְעֵת אַבִּיט עֵינֶיךָ

אֵדַע הַזּוֹ הִשְׁתַּקְּפוּתִי?

אִם חִיּוּךְ אוֹ עֶצֶב

לְבוּשָׁה אוֹ עֵירֻמָּה

רַק אִם חִיּוּךְ נִכָּר

זוֹ אֲנִי

הַבֵּט אֲנִי תָּמִיד מְחַיֶּכֶת

גַּם עֵת גּוֹנַנְתִּי עָלֶיךָ מִפְּנֵי מַבָּטַי

_ _