שירים

אדם וטבע


על גבעה אדומה
שלידה ילדותה עברה
חסרת נשימה צנחה
ישבה על סלע כורכר
חודים ננעצו וחיכתה.
הוא המשיך לטפס במעלה  
בצידי ערוצים של גשם  
שקרעו את פני האדמה.
ובפיסגה קטף זר אהבה-
חרציות לוהטות לאישה.

לא ממש התרגשה-
זירזה- מהר נלך לאכול-
לא ישארו לנו מנות טובות.
בדרך- חרצית אחר חרצית
בצידי הדרך שמטה-
חשבה שאינו שם לב
שהטבע אליה לא מדבר.
בחלוקת הבשר חזרה לעצמה
התלוצצה וקרצה    
וקיבלה מנת אהבה גדושה.


תגובות

גלי צבי-ויס / חרציות לוהטות לאישה / 31/01/2019 19:53
יום טוב צבי / הנסתר / 01/02/2019 07:02
עליזה ארמן זאבי / הטבע...זר היה לה,שמטה פ / 02/02/2019 11:42