ציפור תוהת דרך

ציפור תוהת דרך /  אדם אמיר-לב

א.

פעם הכרתי משוררת

שטמנה בינות המילים

מלכודות אהבה

שהיו לעפיפונים בשמים ריקים

ידעתי , המיות לב של אהבה חסרה

עת הפכו שורות לנמרים חסרי חמלה

נדדו למחוזות יתמות ותום של  דממה עירומה

בהם ידעתי כסותה, בגדי אכזבה

ב.

האותיות שלי מחפשות מקום ללב

למנוחה בינות מילים ושורות

להיות המטווח לחידת ירכייך

לישון , על חמדת שדייך

מסרב להתעורר על שורות אבן

כאלה החצובות לאהבה מרה

מבקש לחבור לניגון משב העפיפונים

שיחזרו ויחוללו , בשמים מלאים

ג.

עכשיו אני ציפור תוהת דרך

מחפש בעינייך הכרזת אהבה

נתיבות מלאכים בשמים כחולים

מנוחה נכונה , בתכלת העזה

פעם העזת ואמרת , 'אהיה לך ים ,

סירת אהבה על משברי הגלים'

הקשתי בדלת , אין מענה

ומתתי , עם - מילים, מילים , מילים