נזכרתי היום

הַיּוֹנָה עַם 

עָלָה שֶׁל זַיִת

עֲדַיִן לֹא חָזְרָה

וְאַתָּה כְּמוֹ נֹחַ

עוֹמֵד לוֹ בַּתֵּבָה

וּבְלִבּוֹ תִּקְוָה..

תודה צביקה על השיר המחדד את המצב המתסכל בו אנו חיים כאן במדינה שלנו.

ל"ג בעומר שמח

שמוליק

נזכרת בהיסטוריה שלנו, בהווה שלנו, בתקווה שאמורה ללוות אותנו. אך נראה כי אתה איבדת תקווה, אינך מאמין עוד בשלום, ורואה מנהיגים עם שגעון גדלות. לאן זה יוביל? 

והיש תקווה 

כולנו עייפים חבר

ושגעון גדלות 

זה מה שיש לנו 

וגם אתה שנון וחד

ולפגוש-

עוד מלחמה

.

ועוד 100 דורות יחלמו (אלה שיחלמו, ברור) על ירושלים. 

אגב: 

40 (המספר 40) הוא סמלי בלבד. מופיע שלוש (3) פעמים 

בתנ"ך. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר. 

<לב>

רבקה

---

אני מקווה שבאמת עדיין ישנה תקווה

ולא רק בהמנון.

אני מקווה שלא נצטרך שוב ללכת במדבר ארבעים שנה.

וכל כך מבינה את חוסר האמון שלך במשיחים וצדיקים...

אני מקווה שלא אבדה המלה שסדאת לימד אותך.