הקווים

אֶת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ

וְאֶת זִכְרוֹן הַנּוֹפְלִים

חִלְּלוּ הַקִּטּוּב וְהַפַּלְגָנוּת

כְּשֶׁאֲנָשִׁים בְּלִי בּוּשָׁה

חָצוּ אֶת הַקַּוִּים הָאֲדֻמִּים

וְרַק הַנּוֹפְלִים

בַּשָּׁמַיִם מַבִּיטִים

וּפָשׁוּט דּוֹמְעִים..

תודה צביקה היקר על שיר זעקה מקומם על התנהגות מבישה שקרתה השנה בבתי הקברות הצבאיים.

בינתיים חג עצמאות שמח

שמוליק

ההולכת מדחי לדחי 

בכל יום 

הקווים האדומים נחצו ואתה כבר רואה לאן מתדרדר העתיד. מחכים לנו קווים שחורים ותוהו ובוהו.

אוי, אני עדיין מקווה שנוכל לאחות את הקרעים הנוראיים האלה בעתיד. 

אכן, זוהי התחושה. זוהי האווירה, אין הרגשה של חג,

אלא יותר של אבל לאומי.. 

חזק צבי! 

כמה קוים חותכים אותנו בחיינו

לקרוא שוב ושוב ולהפנים 

.

הקווים האדומים נחצו מזמן-מזמן... 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר. 

<לב>

רבקה

---