קרב אחרון

.

וואו. 

האירוניה-הכמעט-סרקסטית לא עוזרת - שיר-מחאה גברי 

עז וכואב. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

<לב>

רבקה

---

צְבָא נָשִׁים שֶׁמִּתְרַבֶּה

כְּמוֹ הָיוּ אַרְבֶּה

וְהַגְּבָרִים הַנִּגָּפִים

לְדִכָּאוֹן אָז נִכְנָסִים

וְאִתָּם הַזֵּרְעוֹנִים.

עוד שיר מענין  כתבת  צביקה  היקר על תבוסת הגברים מול הנשים שיודעות להתגבר גם על פגעי הזמן.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

הן מתרבות ומתחזקות, תאוות מלחמה. 

מנגדן צבא של גברים שהובס.

פליטי מלחמה של הקרב האחרון

להצלת הזרע הגברי 

שמאון צונל לדיכאון..

חזק ויפה צבי. 

כך אתה רואה את צבא הנשים המרבה ומתחזק.

שיר מלא אירונייה על צבא הגברים הניגף מול הנשים

ועל הסרוס הבא בעקבות הניצחון...

איזה כינוי נתת להן: נשות הפומלה. מלכודת פיתוי לגברים. באמת, לשם מה?

מילותיך 

רק אחייך

מה ?

למה?

האם מנצחות?!

ספק