וידוי

לְרֶגַע חָשַׁבְתָּ 

שֶׁאוֹתוֹ אָהַבְתָּ

עַד שֶׁאוֹתָהּ פָּגַשְׁתָּ

וּבָהּ בֶּאֱמֶת הִתְאַהַבְתָּ

וְרַק אָז הֵבַנְתָּ..

שיר מאד מעניין כתבת צביקה היקר , הרבה הומור מסתתר בין מילותיו , בעצם מסתתר בתוך השפם של רב סרן ברטולומאו

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

את הדברים המהותיים שאמר, אותם היית צריך ליישם בזמן אמת - שכחת. ולא ניתן להאשים אותך, עם שפם מוזר שכזה, התמקדת רק בו. האם הייתה שם גם משיכה אחרת? מי יודע.  

הרס"ן הגיע לביקור בעבודה שלך, הכל נשמט, שמא מרוב לחץ או התרגשות ואתה תוהה אם נמשכת אליו. תודה רבה לך צבי היקר על הוידוי.

ואתה, הכי חשוף, הכי פתוח והכי אמיתי משתף 

שנגוע הייתי בכך

בחשקים לאותו שפם...

כל הכבוד צבי!

רב סרן ברטולאמו המרשים,

התמקדת בשפמו

ואף ייתכן והייתה

משיכה קלה...

לא אחד מוצאים אנו  את עצמנו בודקים גבולות  

בסיטואציות שונות וזה אך טיבעי.

אהבתי את זרימת כתיבתך

ואת אמת השיתוף.

שבוע של יצירות

ממני עליזה.

שהתגלגל למפח נפש

ו...אולי - האומנם?

הכי אמיתי והכי אמיץ..יישר כוח..

.

שפם-שפם של גבר-גבר. 

ורק גבר-גבר מסוגל לתהוֹת ולהוודות על מיניוּתוֹ וחשקיו. 

(או אישה-אישה, ברור.)

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

רבקה

---