נוֹבֶמְבֶּר שֶׁלִּי

נוֹבֶמְבֶּר שֶׁלִּי
 

וְשׁוּב, כְּבְכָל שָׁנָה בְּמַחְזוֹר הַזְּמַן,

הוּא קָרֵב אֵלַי בִּפְסִיעוֹת שֶׁל סְתָיו,

נוֹבֶמְבֶּר שֶׁלִּי, הַמּוּלָד וְהַנֶּאֱמָן,

הַחֹדֶשׁ בּוֹ נִפְקְחוּ עֵינַי אֶל הָעוֹלָם.
 

הוּא קָרֵב אֵלַי כְּמוֹ סוֹד יָשָׁן,

וַאֲנִי מִתְהַלֶּכֶת יְחֵפָה בִּשְׁבִילֵי גַּן שְׁתִיקוֹתַּי,

חָשָׁה בָּרוּחַ הַקְּרִירָה הַבָּאָה לְלַטְּפֵנִי,

עוֹטֶפֶת אֶת כְּמִיהוֹתַי, מְנַשֶּׁקֶת אֶת קְצוֹת לֵילוֹתַי.
 

בָּרְקִיעַ הַפָּתוּחַ אֲנִי שָׂחָה עִם הַכּוֹכָבִים,

מוֹשֶלֶת בְּמַמְלֶכֶת הַדִּמְיוֹן וְהָאוֹר.

אֵינֶנִּי עוֹשָׂה מָה שֶׁכֻּלָּם עוֹשִׂים,

לֹא כּוֹפֶפֶת רֹאשׁ, לֹא מַבִּיטָה לְאָחוֹר.
 

כִּי אֲנִי אִשָּׁה שֶׁהוֹלֶכֶת תָּמִיד נֶגֶד הַזֶּרֶם,

סוֹעֶרֶת כַּגַּלִּים, חָפְשִׁיָּה כְּמוֹ הָרוּחַ.

חָשָׁה בְּמַבָּטִים מִשְׁתָּאִים, הַנְּעוּצִים בִּי כְּזֶרֶם,

מִתְעַכְּבִים עַל קַוֵּי מִתְאָרִי בְּפֶלֶא סָמוּי וּפָתוּחַ.
 

הֵם מַפְשִׁיטִים אוֹתִי מִכָּל הַמַּסֵּכוֹת,

נוֹגְעִים בָּעֵירֹם הַנִּשְׂגָּב שֶׁל נַפְשִׁי.

תְּמֵהִים, כְּמֵהִים לַחְקֹר אֶת צְפוּנוֹתַי,

לִפְתֹּר אֶת חִידַת קִיּוּמִי הַחָפְשִׁי.
 

וַאֲנִי מְשׁוֹטֶטֶת בְּגַנֵּי חַיַּי הָעֲמוּקִים,

בֵּין חַמָּנִיּוֹת שֶׁל אֵשׁ וּרְסִיסֵי כּוֹכָבִים,

וּמְגַלָּה שָׁם בְּכָל יוֹם עוֹלָם חָדָשׁ וּפְלִאי –

עוֹלָם שֶׁהָאֲחֵרִים פּוֹסְחִים עָלָיו, מִן הַצַּד,

עוֹלָם נֶעֱלָם, שֶׁהוּא רַק שֶׁלִּי, רַק שֶׁלִּי לְבַד.
 

כִּי בְּכָל נוֹבֶמְבֶּר, מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט וְהָעֹז,

אֲנִי פּוֹרַחַת מֵהַתְחָלָה.

מְחַדֶּשֶׁת נְעוּרַי, צוֹבַעַת אֶת הַתֵּבֵל,

פּוֹרַחַת מֵחָדָשׁ – כְּמוֹ כַּלָּה.
~

נוֹבֶמְבֶּר שֶׁלִּי כָּאן – חוֹגֶגֶת 72 שֶׁמַּרְגִּישִׁים בְּדִיּוּק כְּמוֹ 27!

חֲבֵרִים יְקָרִים שֶׁלִּי, בְּעוֹדִי צוֹעֶדֶת בַּסַּךְ, לְפֶתַע גִּלִּיתִי שֶׁאֲנִי בַּת שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם.
לֹא לְהַאֲמִין אֵיךְ הַזְּמַן עוֹבֵר! הַיּוֹם, לִפְנֵי שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים,
בָּקְעָה מֵרֶחֶם אֵם אוֹהֶבֶת תִּינֹקֶת אַחַת קְטַנָּה, וְהַיּוֹם הִיא חוֹגֶגֶת אֶת יוֹם הֻלַּדְתָּהּ.

אָז מָה אֲנִי רוֹצָה לְבָרֵךְ אֶת עַצְמִי? לְאוֹתָהּ יַלְדַּת טֶבַע שֶׁנִּשְׁאֲרָה אִשָּׁה בַּטֶּבַע, הַיַּלְדָּה שֶׁנּוֹלְדָה מִן הַגַּלִּים – אֲנִי מְאַחֶלֶת לְהִשָּׁאֵר צְעִירָה וְשׁוֹקֶקֶת, יְצִירָתִית וְחַסְרַת שֶׁקֶט (כִּי שֶׁקֶט הוּא נַחֲלַת הַחַלָּשִׁים!). אֲנִי עֲדַיִן מַרְגִּישָׁה אוֹתָהּ יַלְדָּה, וְלֹא סַבְתָאִית בִּכְלָל. אֱלֹהִים הֶעֱנִיק לִי אֶת הַסַּבְתָאִיּוּת כְּמַתָּנָה נִפְלָאָה, אֲבָל הִשְׁאִיר בִּי אֶת "הָאִשָּׁה הַתּוֹסֶסֶת הַצְּעִירָה". מָה שֶׁמְּלַמֵּד שֶׁגִּיל אֵינוֹ עִנְיָן כְּרוֹנוֹלוֹגִי שֶׁל מִסְפַּר שָׁנִים, אֶלָּא תַּצְלוּם שֶׁל אֹפִי, שֶׁל תְּשׁוּקוֹת וִיצָרִים שֶׁאֵינָם כָּבִים, שֶׁבָּהֶם אֲנִי עֲדַיִן מְצֻיֶּדֶת וּגְדוּשָׁה.

הַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת עַל פָּנַי, מֵיטִיבוֹת וּמֵרֵעוֹת. אֲחָדוֹת מֵהֶן סָטְרוּ לִי, אֲחֵרוֹת הִכְאִיבוּ, אֲבָל גַּם אִם כָּאַבְתִּי – יָדַעְתִּי לַעֲמֹד זְקוּפָה מוּלָן וּלְנַצֵּחַ! לְהִתְרוֹמֵם מִן הָאֵפֶר וּמן הָרֶמֶץ, זְקוּפַת רֹאשׁ, מַבְלִיטָה חָזֶה בְּגַאֲוָה, מִתְגַּבֶּרֶת עַל הַכְּאֵב עִם מִשְׁפָּחָה אַחַת, בְּמוֹשָׁבָה אַחַת, בְּיָם אֶחָד, בְּשִׁיר חָדָשׁ שֶׁנִּכְתַּב תַּחַת עֵץ הָאַהֲבָה בְּקִבּוּץ שְׂדוֹת יָם, בַּמֶּרְחָבִים הַנִּפְלָאִים וּשְׁלַל חַמָּנִיּוֹת הַפּוֹרְחוֹת כִּמעַט כָּל הַשָּׁנָה.

יָמָי נִשְׁאָרִים עַזִּים וְסוֹעֲרִים, שׁוּם דָּבָר לֹא כָּבָה בִּי. אֲנִי תָּמִיד תָּרָה אַחַר חֹמֶר הַבְּעִירָה לָאֵשׁ שֶׁבִּי, וְגַם אִם לִפְעָמִים חוֹשֶׁשֶׁת – מְנַסָּה! הַנִּסָּיוֹן הוּא חָכְמָה שֶׁנּוֹתֶנֶת אֶת הַיְּכֹלֶת לִבְחֹר בֵּין טוֹב לְרַע וּלְהָבִיס אֶת הָרַע. הָרָצוֹן שֶׁלִּי לִפְרֹץ מִסְגְּרוֹת אֵינוֹ נֶחֱלָשׁ, וְכַמָּה פְּעָמִים קַמְתִּי מִן הָעֶצֶב וְאָמַרְתִּי לְעַצְּמִי: "אֲנִי אֶעֱשֶׂה מָה שֶׁאֲנִי רוֹצָה! אֵיךְ שֶׁאֲנִי רוֹצָה, כַּמָּה שֶׁאֲנִי רוֹצָה, וּמָה שֶׁטּוֹב לִי! בִּרְגִישׁוּת, בְּלִי לִפְגֹּעַ בַּאֲחֵרִים". רַק אֵלִי הַטוֹב, תֵּן בִּי כּוֹחַ וְעִידוּד.

אֶת רִגְשׁוֹתַי הָאֲמִתִּיִּים אֲנִי מַעֲנִיקָה לִמְתֵי מִסְפָּר הָרְאוּיִים, וּבָרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה – לַמִּשְׁפָּחָה הַמְּדַהִימָה שֶׁלִּי:

שְׁמוּאֵל אִישִׁי, בָּנַי מֹשֶׁה, לִיאוֹר וְאָמִיר, כַּלּוֹתַי טַלִּי, אִירִית וְיַרְדֵּן,

שִׁבְעַת נְכָדַי וְנֶכְדָּתִי הַיְּחִידָה: עָמִית, עוֹמֶר, גִּיל, אַלּוֹן, אַלְמָה, אִיתָמָר דִין וְגַיְא.

וְעוֹד יָדִי נְטוּיָה! הֶחְלַטֵּתִי לַעֲשׂוֹת נְכָדִים מִקִּיר לְקִיר (חִיּוּךְ). תּוֹדָה גַּם לַחֲבֵרִים שֶׁלִּי מֵהַחַיִּים וְלַחֲבֵרִים הַיְּקָרִים בַּמַּמְלָכָה וּבְמַמְלֶכֶת הַפֶּיְסְלַנְד – לָמַדְתִּי מִכֶּם הֲמוֹן, הִשְׁתַּנֵּיתִי, וְתַחְשְׁבוּ מָה שֶׁתַּחְשְׁבוּ!

אָז מָה אֲאַחֵל לִי בִּצְנִיעוּת? אֲרִיכוּת יָמִים וְחַיִּים נִפְלָאִים. שֶׁבְּכָל יוֹם אָקוּם לִצְעֹד בַּיָּם וּבַמֶּרְחָבִים, עִם שִׂמְחַת חַיִּים וְשַׁלְוַת נֶפֶשׁ, וְשֶׁמַּלְאֲכֵי הָאַהֲבָה בַּשָּׁמַיִם – אִמָּא צִפּוֹרָה וְאַבָּא מֹשֶׁה – יַמְשִׁיכוּ לִשְׁמֹר עָלַי. שֶׁכָּל פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה, וּבִמְיֻחָד הַחַמָּנִיּוֹת, יְחַיְּכוּ אֵלַי.

בָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי לְאִבּוּד בְּיַעַר הַחַיִּים, גָּדַלְתִּי וְהָפַכְתִּי לְלוֹחֶמֶת שֶׁרָצְתָה לִבְלֹעַ אֶת הָעוֹלָם. כָּאַבְתִּי מַשְׁבֵּרִים שֶׁשָּׁכְכוּ כְּגַלֵּי הַיָּם, וְהָפַכְתִּי לְאִשָּׁה חֲזָקָה עִם נְשָׁמָה שֶׁל יַלְדָּה, הַמַּרְעִיפָה אַהֲבָה וּמְגוֹנֶנֶת כִּלְבִיאָה עַל מִשְׁפַּחְתָּהּ.

אִמָאסָבְתָאָבִיָה כָּל כָּךְ מְאֻשֶּׁרֶת, מָה צָרִיךְ בֶּן אָדָם בְּסַךְ הַכֹּל?

אַהֲבָה, אַהֲבָה כָּל הַזְּמַן.

עַתָּה, אֶשְׂמַח בֶּאֱמֶת לְקַבֵּל בְּרָכוֹת וְאָגוּדָּל שֶׁל פֶּרַח מְלַבְלֵב מֵהָעֲרוּגָה שֶׁבְּלִבְּכֶם. אַתֶּם מֻזְמָנִים לְקַשֵּׁט לִי אֶת הַקִּיר בִּשְׁלַל פְּרָחִים צְהֻבִּים: חַמָּנִיּוֹת, חַרְצִיּוֹת, סַבְיוֹנִים וּוְרָדִים. אֲנִי מַבְטִיחָה לַעֲנוֹת לְכָל אֶחָד וְאַחַת בַּחֲזָרָה, אָז יַאלְלָה, בּוֹאוּ לְבָרֵךְ אוֹתִי!

מְיַחֶלֶת לְיָמִים טוֹבִים וּמְאַחֶלֶת לְכֻלְּכֶם אֲרִיכוּת יָמִים וְאַהֲבָה!
~
~

~