ובעצם מי מחכה לי?

החורף הפסיק לדבר, גלימת אור ממושכת מאירה עתה את היקום ואת עם כאבך שלא מש. זהו עצב האהבה שלך. 

שיר נפלא אורנה יקרה, שיהיה לך יום נפלא. 

מעורר מחשבות - החורף מפסיק לדבר, הוא מסיר את מלבושיו ואת ממהרת לזרועות היקום. תודה רבה לך אורנה היקרה, יום קסום.

מִי מְחַכֶּה  לָךְ?

זֹאת הַשְּׁאֵלָה

הֲרֵי הַחֹרֶף  הִפְסִיק לְדַבֵּר

וְלָךְ לֹא אוֹמֵר

רַק מֵאִיר אֶת הַכְּאֵב

שֶׁעֲדַיִן בְּלִבֵּךְ..

שיר עוצמתי ונוגע אורנה יקרה , כל שנקווה שהכאב יעלם גם אם החורף הפסיק לדבר.

יום טוב ומבורך

שמוליק

מציינים את הקיץ באורגזמות בטעמים חדשים. למרות שכתבת נוגה אין צער אלא התמדה ❤❤❤

.

הוֹ. 

וואו. 

וואו!

ברוכה השבה אלינו (אליי) במלוא יכולותייך, אורנה אהובה! 

(זהירוּת עם זרועות היקום, טוב?)

תודה רבה-רבה-רבה לךְ, משוררת יקרה לי מאוד. 

חיבוק, 

רבקה

---

זה זמן של חילוף מלבושים

גלימת האור מתארכת

אבל השינויים האלה לא מקטינים את הכאב,

של עצב האהבה

את עדיין עטופה בו.

עצוב.

ואני דוקא חוזה את החורף פושט גלימתו ואור הקייץ זוהר בשבילי חייך מחדש

צרב לי כל כך שירך אורנה היקרה לי מאוד, ואיזו כתיבה נוגעת ומשובחת