השקט שבין פעימות הלב

החיים הם רצף פעימות כמו במוסיקה שלא נפסקת לעולם 

מרים יקרה,

שיר עדין, עמוק ומלא רגישות. הצלחת לגעת באותם רגעים חמקמקים שבין פעימה לפעימה, שבהם השקט אינו ריק אלא מלא בזיכרונות, בכמיהה, באהבות שטרם נולדו ובחלומות הממתינים לשעתם. אהבתי במיוחד את הדימוי של הזיכרונות הנוגעים זה בזה כאצבעות שחיפשו מגע שנים, תמונה פיוטית ומרגשת מאוד. והסיום, שבו השקט נותר לבדו, מותיר הד בלב ומזמין אותנו להרהר בשבריריות החיים ובכל מה שנותר לא נאמר. שיר יפהפה, בעל נשימה לירית ונפשית, המזכיר לנו שלפעמים דווקא בשתיקה נשמעים הדברים העמוקים ביותר. 

יום טוב ושקט

שמוליקגם הציור של אליחי מקסים.