מסע נדמה לא נגמר

די בכמה מילים משלך לצייר תמונה. את המרחק הפיזי ביניהם. את הדאגה לשלומו בימים שכאלה. והמחשבה המתמדת עליו. מרגש עד דמעות. 

הַמַּסָּע שֶׁלֹּא נִגְמַר

שָׁם בְּמַחֲשָׁבוֹת

וְהִיא לֹא מִתְיַחֶסֶת

לֹא לְמִלִּים יָפוֹת

וְרַק אַתָּה כְּמוֹ שֶׁאַתָּה

אֶצְלָהּ בְּמַחֲשָׁבוֹת..

כמה קצר כמה נוגע כתבת אודי היקר.

סופ"ש נעים

שמוליק

העיקר שהיא חושבת עליך, או עליו 

עליו.... החייל האלמוני שיצא להגן על אוקראינה

DEAR בראד.....

לא יפי תוארו מחבר ביניהם אלא חרדת הזיעה

קצר, קולע ונוגע

יום נעים בראד....פיט

ממני סיס...

עוד ארוכה הדרך ונקווה שתהיה קלה יותר בזכות הרגש שבלב 

רמזים ורזים

.

הקצרצר הזה כללי, ובכל זאת, מעלה פרט אחד ייחודי:

זֵעַת הַחֲרָדָה. 

הפרט הזה מדַבר אליי. מאוד-מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה, אודי יקר. 

רבקה

---

הלב נושא את האדם. 

נפלא