טָוִיתִי חֲלוֹמוֹת וְגַם רָקַמְתִּי

גובר על הכל, משחיר ומכסה כל חלקה טובה. כך בציור וכך גם בחיים. בעוד היא טרחה לצבוע חייה בצבעים ססגוניים, ביד גסה התכסה הכל בשחור ונעלמו כל הצבעים כולם. זה עצוב. 

על הצבעים האחרים 

שהמה מצע רך לחיים ולאהבה 

אפלת לב  

יום צבעוני לך אהובה

רקמה ססגונית היא טוותה ובמחי יד הוא בא והשחית הכל, צבע בשחור

אֶת הַמַּצָּעִים צָבְעָה

בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת

וְאוֹתָם בַּחֲלוֹמוֹת לָקְחָה

אֶל מְקוֹם הַמִּבְטָחִים

שָׁם מֵאֲחוֹרֵי הָעֲנָנִים.

כְּשֶׁאֶת הַמַּצָּעִים פָּרְשָׂה

פָּצְחוּ בָּרוֹן כָּל הַצְּבָעִים

בְּשִׁיר הַלֵּל  לַמַּצָּעִים

אָז מַדּוּעַ אֶת הַחֲגִיגָה 

לְקַלְקֵל הָיָה צָרִיךְ?

וְאֶת הָאוֹר אָז לְהַחְשִׁיךְ

וּבְצֶבַע הַשָּׁחֹר לִבְחֹר

וּכְאֵב בַּלֵּב לִיצֹר

וְהַצְּבָעִים בְּצַעַר נִפְרְדוּ

מִכָּל הַמַּצָּעִים

וּלְדַרְכָּם הָלְכוּ בְּלֵב כּוֹאֵב

רַק הַצֶּבַע הַשָּׁחֹר נוֹתַר 

וְאִתּוֹ גַּם הַדְּמָעוֹת וְהַכְּאֵב.

שיר אהבה וכאב הצבועים בכל הצבעים כתבת אביה יקרה , כל החלום הצבעוני התנפץ בן רגע בגלל שהוא בחר בצבע השחור ובכך יצר  את הכאב בלב.

יום טוב ומבורך

שמוליק 

דמעת אהבה

הסירה השחור

הצבעים מנצחים-

אהבה

כואב, נוגע ללב, זועק - עם עפרון שחור הוא פכר את החלומות היפים והטובים שטווית. תודה רבה לך אביה היקרה, יום קסום וחמים.

.

היה לי קשה מאוד לקריאה (בגלל צבע האותיות הבהיר).

לכן, היה לי זמן לחשוב ולהיזכר בפעמים שקרה לי משהו דומה: 

מישהו בא (או מישהי באה) - והורס/ת אֶת כל מה שרציתי. 

אצלך, מה שהעלית מדַבר על מִישֶׁהוּ,  

והדמעה שהשחירה אומרת על רגשוֹת ועל ניפוץ, ניתוץ מכאיב. 

מדַבר אליי מאוד-מאוד. מאוד-מאוד. 

תודה רבה-רבה!, אביה אהובה. 

רבקה

---

בִּשְׂדֵה הַחֲלוֹמוֹת הַצִּבְעוֹנִיִּים
נִלְחַמְתִּי
שָׁם מָצָאתִי אֶת לַחְמִי.
עַל כַּן -
סִפּוּר (אוֹ אוּלַי הָיָה זֶה חֲלוֹם?)
בִּצְבָעִים צִיַּרְתִּי,
טָוִיתִי שָׁם אֶת הַחֲלוֹמוֹת וְגַם רָקַמְתִּי
(אוֹ אוּלַי הָיָה זֶה סִפּוּר?).
אֶל חוֹף מִבְטָחִים לְהַגִּיעַ חָלַמְתִּי,
אֶל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו כֹּה עָרַגְתִּי,
אֶל הַמַּצָּעִים הַצִּבְעוֹנִיִּים הָעַלִּיזִים
שֶׁבַּחֲלוֹמִי הֵכַנְתִּי,
לְאָרֵחַ אוֹתְךָ בֵּינֵיהֶם
אַךְ אַתָּה -
בְּרִשְׁעוּת הוֹרֶסֶת
עִם עִפָּרוֹן שָׁחֹר הִגַּעְתָּ,
אֶת הַצְּבָעִים בְּזַעַף מָחַקְתָּ,
הִשְׁחַרְתָּ
אֶת עֵינַי,
אֶת לֶחְיִי
שִׂפְתוֹתַי
הִקְדַּרְתָּ.
הַבָּרָק הַיָּרֹק נֶעֱלָם וְאֵינֶנּוּ
וְעִמּוֹ גַּם כָּל הָאֲחֵרִים.
הַצְּבָעִים כֻּלָּם נָגוֹזוּ בְּעֶלְבּוֹן
שָׁחֹר אֶחָד הָרַסָם
וּמֵעֵינִי יָרְדָה דִּמְעָה
גּוֹלֶשֶׁת בְּמוֹרַד הַלֶּחִי
מִתְכַּהֶת בְּשֶׁל שְׁחֹר הָעִפָּרוֹן.

והוא בא עם השחור והשחיר לך את העולם שקיוית לו. עצוב. אהובה. המשיכי בציורך ותראי טוב בהמשך ❤❤❤

והשאר יסתדר בצבעוניות נהדרת