מחשבות

והים יודע....

והרגליים שלך יפהפיות

מחשבות עולות בך למראה האב ובנו. החיים כולם חולפים למול עיניך. מה הוא זוכר, מה שכח. ויותר מכך-הבן שלא שכח, לא השליך אותו בזקנתו. מרגש עד דמעות. הסיטואציה עצמה וגם האופן בה הצגת את הדברים. 

.

פָּן שלא הכרתי בָּךְ. 

.

.

הכָּתוּב מושלם: רגיש, עדין, אוהב, חומל. 

.

הכניסה לנושא, רגע ההתעוררוּת, ההתייחסוּת לפי הפרופורציוֹת - 

.

נוגע בלי רגשנוּת מיותרת. 

.

היד שעדיין יודעת שאוהבים אותו מופיעה בדיוק-בדיוק מעל 

.

תמונה שמשלבת אבא ובַת. 

.

.

אהבתי מאוד, מאוד, אורנה יקרה, אהובה, 

.

ותודתי לךְ רבה, גדולה. 

.

שלךְ, 

.

.

רבקה

---

אמנם קצרים ומבליחים לרגע אבל עדיין יש אותם, זה או להאחז בחיים או לשחרר באמון שגם שם צפוי משהו נפלא ונשגב 

כל מבוגר זקן

צריך רק אדם אחראי אחד

שיבין אותו ותמוך בו

וישאיר לו סיבה אחת

לחיות..

מקסים אורנה יקרה השיר הרגיש הזה המעורר מחשבות על החיים , על הנעורים והזיקנה,

ועל פרופורציות בדרכי החשיבה. התמונות אומרות הכל.

חיבוק ממני ויום טוב

שמוליק

חזק, מקסים, קולע, אופטימי - את מתארת את ההתמודדות עם בעיות הגיל של חמך המבוגר, והוא עדיין חש שאוהבים אותו. ניכר שהוא בידיים טובות מאוד. המשך יום מקסים.

מרגש נוגע ומעמיק את הלב 

ערב נפלא יקרה 

עצוב,

היד של הבן שאוחז ותומך באביו

שם מול הים 

היד שמעבירה, עם רחז הגלים,  זיכרונות שאבדו

ומחשבות שכבר אינן.

אבל ישנו החום שעובר ממנה

אל האב.

ריגשת אותי עם התמונות ועם המילים.

תודה אורנה יקרה.

נוגעת בזקנה ברגישות כה רבה . מה שנשכח, מה שזוכרים והבן הנהדר שאינו שוכח 

נעורים אבודים

לא ישובו

וטעמם של פשטות

ימים שחלפו...

והיד האוחזת

אינה מרפה

גודש הלב

שיר נוגע ומרגש

בכול קנה מידה

והתמונות ... אפסו מילותיי

מחבקת ליום מושלם אהובה.