צייר לי...

צייר לי...

"צַיֵּר לִי אִישׁ", בִּקְּשָׁהּ.

בְּיָדוֹ הַזְּעִירָה אָחַז בָּעִפָּרוֹן

קַו אָרֹךְ, עִגּוּל מִמַּעַל, שְׁנֵי קַוִּים קְצָרִים-  יָדַיִם

שְׁנַיִם אֲרֻכִּים - רַגְלַיִם.

"זֶה אִישׁ", אָמַר לָהּ, וְהִבִּיט בָּהּ בְּעֵינָיו הַחוּמוֹת וְהַתַּמּוֹת.

"צַיֵּר לִי אָדָם", בִּקְּשָׁה אָז.

"זֹאת לֹא אֵדַע", הֵשִׁיב בִּלְחִישָׁה "אֶת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר..."

אַךְ אֵי שָׁם

בְּמָקוֹם קָרוֹב - רָחוֹק

שָׁמַעְתִּי גָּרִים בִּכְפִיפָה אַחַת "אָדָמִים"

מִקַּצְרִין עַד שְׂדֵרוֹת,

מִן הַיָּמִין וּמֵהַשְּׂמֹאל,

מֵאָכְלֵי טְרֵפָה אֶל חוֹבְשֵׁי הַכִּפָּה,

מִמַּכַּבִּי הַצְּהֻבָּה עַד הַפּוֹעֵל הָאֲדֻמָּה.

יֵשׁ מָקוֹם אֶחָד

שָׁם גָּר אָדָם.

וְהִנֵּה רַק אֶמֶשׁ

אֵי שָׁם בְּמָקוֹם קָרוֹב - רָחוֹק

רָאִיתִי אָדָם

"דֶּרֶךְ הַמִּלִּים" אָמַר וְחִיֵּךְ לְעֶבְרָהּ.