חוֹשֶׁבֶת פְרָנְסִיסְקוֹ דֶּה גּוֹיָה ...

פרנסיסקו גויה

את המציאות בספרד צייר

עם הרבה אור וצל

ומעט צבעים

ובימינו אלה

אם אותנו היה צריך לצייר

היה בציורים הרבה מאד צל..

עוד שיר עוצמתי הכואב את מציאות חיינו.

תודה רבקה יקרה .

יום טוב

שמוליק

כמו יצירות האמנות שנותרו לעולם ועד, כמו היהודים, האומה שלנו והרצון המתמיד להשמידנו. 

כמו הניצב בפני הצייר, הלעד נעמוד כך ניצבים? 

בימים אלו של זיכרונות של בין שואה לתקומה

של מלחמה...

את מהרהרת, מה גויה היה מצייר

איך היה מתאר אותנו...

ובדמיוני עולה סיור בפראדו שבמדריד

ואני רואה את המאיה הערומה

ואת -

ההוצאה להורג...

המסקנה שלך רבקתי היקרה טלטלה אותי.

בוהקים. 

חזק וקולע - את מעלה תהיות איך הצייר היה רואה אותנו בימים אלה ובשורה התחתונה את מגיעה לתובנה שהוא היה ניצב חסר אונים כמונו. תודה רבה לך רבקה היקרה.

כאב 

אכזבה 

תקווה שנרמסה 

כמונו 

חיבוק אהובה שאת

רבקה יקרה

באמת מענין ,באם גויה היה חי בתקופתנו מה היה חושב עלינו ומה היה

חורט? האם האומנות ועמנו הם באמת נצחיים או ברי חלוף?

רק העתיד יאמר זאת

בידידות רבה

ממני מרים

כמו ציוריו של פרנציסקו דה ג'ויה ( צייר סוריאליסטי) שביטאו את הכאב ומציאות קודרת, גם גם חיינו במציאות, יותר ימים אפלים מימים זוהרים של אור. קשה מאוד מאוד שירתך רבקה יקרה מאוד מאוד..!!!

ערב שקט ונעים, ממני שמאי..

חיים ומוות איתנו תמיד 

שבת שלום