יָא אוּמִּי

ממיס זה הכתוב זכרונות קורנים 

יום נפלא 

.

ברשותךְ, עליזה יקרה: 

.

הנושא הראשון שהעליב אֶת הורַי בארץ היה בדיוק-בדיוק 

.

מה שהעליתְ: 

.

ההתייחסוּת אל צבע העור. 

.

בעצם: ההתייחסוּת למוצא. 

.

אני לא הבנתי לשם מה ההתייחסוּת הזאת, אבל לא נעלבתי

.

כמוהם. אולַי כי הייתי צעירה מדַי. 

.

ואני כותבת לךְ מילים אלה כי - עם הזמן, גם אני למדתי  

.

להיעלב. ועדיין נעלבת. 

.

כיום, במצב העניינים, לא אוכל לומר: "אני ליטאית גאה" 

.

(כן, כן: לא מתייחסים להיותי ארגנטינאית אלא "לַמָּקוֹר" - 

.

מאיין "צצנוּ" לִפְנֵי ארגנטינה). כי הליטאים כאן - יש ויש, 

.

אבל הליטאים החרדים מביישים אותי. 

.

אגב: אני כהת-עור.

.

אז - 

.

אחרֵי דברַי על עניינֵי מוצא וצבע, אפשר להגיע אֶל שירךְ: 

.

אהבתי מאוד אֶת הכֵּנוּת שביטאתְ בטוב-טעם ובמילים 

.

הנכונות, 

.

אֶת אִמךְ, 

.

אֶת סבתךְ, 

.

ואֶת הדרךְ שעשיתְ כפי שתיארתְּ אותה.  

.

(ו- קשור רק לתבשילים שהזכרתְּ: וואי וואי וואי וואי - אני

.

מקנאה בךְ...) 

.

.

תודה רבה-רבה!, עליזה יקרה, יקרה. 

.

שלךְ, בהערכה רבה, 

.

.

רבקה

---

שיר מלא רגש וגעגוע לאימא...

"יָא אוּמִּי"
אני אישה מזרחית גאה

מצאתי עצמי  

בילדותך 

ההכחשה 

הרצון להיות בהירה 

והיום שחרחורת גאה  

והסיפא כך שאני מבשלת  

הלב בוכה. 

אהובה ריגשת אותי

ספרי לי על זה. כמה חכמה הייתה סבתא. וצבע עורך כמלכה של ממש. כה מרגשים הזכרונות הללו והאמירות מלאות האהבה והמסר. 

ומה בכך? הרי אין יפה ממך. אמרות שפר לאמא ולסבתא שכדאי לנצור 

אישה מזרחית גאה,

היום בראש חוצות

את מכריזה,

אך פעם וזה היה מזמן

המוצא המזרחי

היה בושה משום מה,

ואני אף פעם לא הבנתי

הרי גם אני ממוצא מזרחי

למרות שבארץ נולדתי

איך השד העדתי 

שיחק לידיהם של פוליטיקאים

בלי בושה.

אבל עכשיו

את אישה מזרחית גאה,

ומכינה בגעגוע את מאכליהם

של אימך וסבתך

ומזילה דמעה.

שיר מקסים הפורט על נימי הנפש ומעלה זכרונות

נשכחים על אפלייה עדתית ויש האומרים שעדיין נמשכת.

יום טוב 

שמוליק

אשה מזרחית גאה. יפה. כותבת נפלא. ועם טאטו שלא שכחתי....

כן, הגזענות הזו סביב, אך חכמות הנשים במשפחתך ולא נתנו לזה להקרין חלילה.

לחכמת החיים שבך-אדם