מילים קמות בי

באמת שאין צורך במילים כדי לקרא ולאהב אותך, והוא אמור להיות ראשון כדי לקרא ולדעת

.

הַהֶרְמֵז לארץ המובטחת והשימוש בו גם כדֵי לציין אֶת ארבעים 

.

שונוֹת ההליכה במדבר (אצלךְ: געגוע) - הוֹ.

.

שניהם  מ ע ו ל י ם .  

.

האזכור לגילךְ והחשש המנקר: 

.

"פּוֹחֶדֶת כִּי בַּסּוֹף / לֹא תַּגִּיעַ"

.

ובאמצע, הווידוי: "אַתָּה", כי הוּא נמצא בכל מילה,

.

- כל אלה נותנים אֶת פן האינדיבידואלי-אוניברסָלי לשירךְ. 

.

.

אהבתי מאוד-מאוד-מאוד. 

.

והתפעלתי מאוד-מאוד-מאוד. 

.

.

תודה רבה-רבה!, אורנה יקרה, אהובה, משוֹררת.

.

שלךְ, תמיד, 

.

רבקה

---

בין האהבה ללב

 משאבת הדם

פועם, רוטט, לפעמים כואב

לבו של אדם

בשכלו הוא יודע

אהבה היא שטות

מאביו הוא שומע

הרי זו, או זו

זו לבטח טעות

אך הלב מסרב

הוא בשלו

רק אותה הוא אוהב

רק היא בשבילו

ואת עם זה הפרח יפה מתמיד 

ורגישות מיוחדת 

באהבתו -אהבתך 

וגם עם פגמים אתם מסתדרים

מקסימה 

באהבה אלה 

את הצורך בבטחון אני רואה פה. הצורך באהבתו, שיהא עמך תמיד ולעד. דווקא ככל שנוקפות השנים. ובלילה החשש גדול יותר, לובש צורת מילים בבוקר ואותם שירי תשוקה הם ההסוואה שלך. שלא יחוש בפחדיך. 

תמיד תהא בו אהבה.

יזכור לך נעוריך

לכתו אחריך במדבר

ארבעים שנה...

ולא בכדי.

מהמם !!!

מחבקת לשבוע מושלם יקרה

ממני עליזה.

אל תמהרי ואל תפחדי

אורנה יקרה,

אם אהבתו היא אהבת אמת

הוא לא ילך את עוד תראי

כי את זו שאהבה נפשו..

תודה אורנה יקרה על השיר המקסים, בתקווה

שהוא הראשון שקרא אותו.

יום טוב 

שמוליק

והחשש הגדול שמא לא יגיע, וזה יערער אותך כליל. שיר נפלא! 

בצבעי הסוואה את מסווה את דאבון לבך כי רב.

לנפש שמחה-אדם 

הסירי פחד מליבך

הוא יקבל אותך בכל מצב

עם נשמה גדולה כשלך ,הוא לא יוותר

מבטיחה לך

יום נעים אשה אהובה

ממני מרים