סדום

ואת עושה מעשה סדום ...

כשמסבה את פנייך לאחורייך 

אוהבת יופי של שיר 

אולי קצת נסחפתי ...

אינך אשת לוט ואת לא הופכת לנציב מלח. נהפוך הוא חיה את הסדום ואת העמורה ואוהבת את שניהם, והבטחות זה כבר סיפור אחר...את האכזבה מאי-קיום ההבטחות ראיתי כאן. לא ממש למצב הזה פיללת. וחסר לך הרגש עצמו. 

את מדמה את עצמך, מסבירה שאוהבת את סדום ועמורה,

ולכן מעולם אל נמלטת מאיתכם, וכנראה התנהל קשר של סדום ועמורה ביניכם,

לא עזבת, למרות שהבטיחו לך פסל בדמותך (אשת לוט),

כי את יודעת, שהתחושות הן בגוף ובנפש, למרות הערפל, 

והבטחות לא תמיד נוהגים לקיים..

אז עדיף לחוש את סדום ועמורה ולא להיות הפסל. 

נפלא וחזק אורנה יקרה! שבת קסומה! 

איזה משחק מילים כייפי ומשוחרר. אהבתי מאד את הדימויים

השירה שלך נודדת לכל מיני עולמות, והפעם לעולם התנך

שסדום ןעמורה וכל מה שביניהן היוו עבורי מקור השראה 

לכל מיני חלומות והזיות בנערותי.

שבת ששלום יקרה!

שואפת לראות את גדולתך במילים המדהימות

בהם את מביאה את עצמך עד הסוף... 

הבטחות... זה כבר סיפור אחר. 

מיוחד הכתוב !!!!

שבוע מואר יקרה. 

.

הוֹ. 

.

הוֹ-הוֹ-הוֹ!

.

רק אַתְּ יכולה לכתוב אֶת השיר הזה.

.

מ ע ו ל ה  שבמעוּלים. 

.

גם ארוטי, גם רגשי, חושףטפח ומכסה טפחיים. 

.

.

אהבתי מאוד-מאוד. מאוד.

.

.

תודה רבה-רבה!, אורנה יקרה, יקרה כל כךְ.

.

שלךְ, תמיד,

.

רבקה

---

לא מביטה לאחור

אוהבת את סדום

וקצת את עומרה ,

והפסל יכול לחכות..

תודה אורנה יקרה על השיר 

המעורר מחשבות רבות ביחס לאהבה

ותשוקה בין אוהבים.

שבוע טוב

שמוליק