באישון לילה

את מתחילה את שירך במילים: "עיניים שחורות מביטות" - ומכוונת אל האישון אשר בעין. 

המבט אל תוך העיניים הוא התבוננות אל הנשמה פנימה. במקרה זה אל אפלוליות הלילה, ואפלת הסוד. כך שיש משהו מעורפל ולא ברור ביכולת לפענח את המחשבות הכמוסות ביותר. אלה הצצות רבות באישון ליל, מתוך מצב של עירות או חצי-עירות, לקראת חלום. השלב בו תת-המודע (הלא-מודע), פעיל יותר. 

החדירה הזו אל המהות, אל האישון, אל האמת אשר בפנים - לא בכדי מתחברת אצלך לטעם השוקולד. מר-מתוק. 

שהרי יש הרבה מרירות בלב אדם, בחיי אדם, אך מבקשת להוציא מעז מתוק. לבחור בראיית האור על פני החושך. רק זה מבטיח דרור. 

(נראה לי רלוונטי ליום הזה ממש, ולהלך הרוח שאני שומעת כאן סביבי).