מֵתִים לִחְיוֹת

אבל כשהאדם   ישלוט  בבהמיות שלו...לא יוותר עליה כליל --רק ישלוט בה לבל תשתחת - אז הוא גם ישלוט בוירוסים ובמיקרובים שהם כמובן, מטבעם מתים לחיות...

הרהורים פילוסופיים הבאת כאן. כן, בבסיס כל יצור חי, גם מיקרוב, מטרתו לשרוד. זו מטרת העל. לאדם, בכל זאת יש תוספות. והוא מחפש משמעויות מעבר להישרדות עצמה. ודווקא בתקופת הקורונה, כשוירוס קטנטן מנהל לנו את החיים, את מהרהרת את הרהוריך: מי מנצח בסופו של דבר.

רבקה יקרה,

כפי שעיניך רואות-הנרי סידר לך. את יכולה להזיז את "ריבוע התגובה" לכל מקום שתרצי, ואז לראות את השיר כולו ולהגיב בנחת ועניינית לדברים הכתובים. 

שתהיה לך שבת נהדרת והמון אהבה ממני,

גלי

את אומרת ואכן יש מן הצדק  

כי אנו קטנים לדעתי מלהבין  

בסוף החורף נמצא את התשובה  

שבת טובה ומלאת טוב לך אהובה

האדם ההרסני המבקש משמעות 

והוא מדע של התנהגות 

והכל כאן מתערבב ליצירה משמעותית לכולם .

שלדעתי הכל הבל 

בכעוד רגע ניצור כבר משהו אחר .

"הַחֹרֶף שֶׁלְּפָנֵינוּ

אוֹ שֶׁנַּצְלִיחַ לִגְבֹּר עַל מַקְבִּילֵי הַמִּיקְרוֹבִּים וְהַוִּירוּסִים  

שֶׁבֵּינֵינוּ

אוֹ שֶׁנֵּלֵךְ כֻּלָּנוּ קִיבִּינִימָט".

כל הפילוספיה המסתתרת בין שורות 

השיר מובילה למשפט העוצמתי בסיומו.

אני מאמין רבקה יקרה , אנחנו נתגבר

ועם בוא האביב

משהו בחודש מרץ

יעלמו המקבילים 

של הוירוסים 

ואז באמת נוכל לחיות.

ואם לא , אז...

נהדר השיר רבקה יקרה , כל כך הרבה אמת מסתתרת בו.

שבת שלום

שמוליק

רבקה יקרה לי מאוד !

מלחמת השרדות על כול המשתמע...

המקרוביים נגד הקיום, לא נסוגים, עיקשות נוכחת...

המדענים ביקום, נלחמים על כול שעל...

זמנים קשים ואין נביא בעירו.

ואני אומרת...לחיות כול יום מחדש

כאילו אין מחר,

חייבים להיות אופטימיים ולראות את האור בקצה המנהרה...

שיר אקטואלי מדבר אל כול נפש חיה.

תודה רבה רבה לך חברה אהובה

שלך עליזה.

שבת מוארת, חמימה ויפה, אמן !!!

הַחֹרֶף שֶׁלְּפָנֵינוּ

אוֹ שֶׁנַּצְלִיחַ לִגְבֹּר עַל מַקְבִּילֵי הַמִּיקְרוֹבִּים וְהַוִּירוּסִים  

שֶׁבֵּינֵינוּ

אוֹ שֶׁנֵּלֵךְ כֻּלָּנוּ קִיבִּינִימָט.

שבוע מבורך לטוב ובריאות המון