באותו היום

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם רָצָה אַבָּא שֶׁלִּי לוֹמַר לִי דְּבָרִים

שֶׁהָיוּ חֲשׁוּבִים לוֹ כְּפִי הַנִּרְאֶה.

אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַיּוֹם. אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת,

אֶת הַצְּלָלִים שֶׁנָּטוּ עַל פִּנּוֹת הָרְחוֹב.

הוּא הָיָה מְהַלֵּךְ לְיָדִי, וַאֲנִי הִתְבּוֹנַנְתִּי

בָּעֵץ מִמּוּל,  מְהַרְהֵר בְּתוֹךְ תּוֹכִי, אִם

בַּשָּׁנָה הַבָּאָה יְהֵא הוּא כָּאן לְיָדִי לִרְאוֹת

אֶת הֶעָלִים הַנּוֹשְׁרִים.

בְּיוּנִי אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים וְאַרְבַּע ,

הָעוֹלָם שֶׁלִּי הָיָה פִּרְאִי, מַתִּירָנִי וְגַס בְּמִדָּה.

וַאֲנָשִׁים בָּאוּ וְהָלְכוּ מִמֶּנִּי - וַאֲנִי מֵהֶם,

 חָסֵר מָנוֹחַ וְחָסַר תַּקָּנָה.

הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּחֲצֵרוֹת וּבִכְנִיסוֹת לְלֹא מָבוֹא,

וּלְאֵין דֶּרֶךְ וּלְלֹא הוֹעִיל, וְחַף מִכֹּל מַחְשָׁבָה יְתֵרָה

וַעֲדַיִן הַשֶּׁמֶשׁ הַהִיא שֶׁל אוֹתוֹ אַחַר צָהֳרַיִם

וְהַמַּחְשָׁבָה פֶּן לֹא יְהֵא אָבִי  מוּל הַקַּרְנַיִם הַשּׁוֹקְעוֹת

שֶׁל יָמִים לֹא רַבִּים אַחֲרֵי.

וּבַשְּׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְאוֹגוּסְט אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים וְאַרְבַּע

אָמְרָה לִי הַפְּקִידָה זוֹהֲרָהּ מִמַּחְלֶקֶת הַלֵּב בְּתֵל הַשּׁוֹמֵר

בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם אַחַר הַצָּהֳרַיִם

שֶׁעוֹד מְעַט יִסְתַּיֵּם הַנִּתּוּחַ , וְדוֹקְטוֹר לִיבֶּרְמָן –

יַגִּיד מָה קוֹרֶה.

וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁהִיא כֹּה יָפָה הֲזֹהֲרָה הַזּוֹ,

וּבְיָמִים אֲחֵרִים , הוֹ כֵּן- יָמִים אֲחֵרִים :

וְאָז יָצָא הַמְּנַתֵּחַ וּמִצַּחוֹ  מְיֻזָּע , כְּמוֹ קוֹדֵחַ

וְאָמַר שֶׁזֶּה קְרִיטִי, וְאִמָּא אָמְרָה : "זֶהוּ. אֵין אַבָּא".

וַאֲנִי רַק זוֹכֵר אֶת עַצְמִי רָץ לְשׁוּם מָקוֹם

אֶל מִין גִּבְעָה רְחוֹקָה וְלֹא קַיֶּמֶת –

וַעֲדִינָה שְׁכֶנְתֵּנוּ הַטּוֹבָה רָצָה אַחֲרֵי בְּבֶהָלָה

וּגְרִישָׁה דּוֹדִי מֵרִים יָדַיִם, וּבִכְיוֹ הַמַּר

וְדוֹדָתִי נוֹהֶגֶת בַּפִּיאָט שֶׁלִּי הַקְּטַנְטַנָּה

מְבִיאָתֵנִי חֲזָרָה הַבַּיְתָה –

אֵל שֶׁנּוֹתַר לִי. הַכְּאִלּוּ שׁוּם דָּבָר.

וּמֵאָז תָּמִיד בְּחֹדֶשׁ יוּנִי אֲנִי הוֹלֵךְ עִם הַדְּמָעוֹת -

שֶׁכֵּן בָּגַרְתִּי מֵאָז,

וְהַדְּמָעוֹת הוֹלְכוֹת אַף הֵן בְּתוֹכִי,קַשּׁוּבוֹת וּרְגִישׁוּת

לְמִשְׁמַע כָּל עָלֶה נוֹפֵל בַּדֶּרֶךְ בָּהּ הָלַכְתִּי אִתּוֹ אָז.

וְהָעֵץ הַהוּא בשדרָה,

 תָּמַהְתִּי אִם נָכוֹן יְהֵא לוֹ

שֶׁיָּכִיל אֶת כְּאֵבִי בַּיּוֹם לֹא יְהֵא לִי אָב :

וְגַם הוּא נִפְנָה לְדַרְכּוֹ שֶׁלּוֹ בַּעֲלוֹת עָלָיו הַכּוֹרֵת

לֹא הַרְבֵּה יָמִים לְאַחַר, וַהֲרֵיהוּ אִּיתי עַד הַיּוֹם

בְּלִבִּי - וְאֵין לִי כְּאֵב לַחְלֹק עוֹד מִלְּבַד עָלִים נוֹשְׁרִים,

וְתוּגַת הַפְּרִי הַנִּכְחָבְּ באֶרֶץֶ הַכְּרָמִים

בָּאָרֶץ הַקַּרְפָּטִים שֶׁבָּהּ הָיָה מִסְתּוֹבֵב נִפְעָם

עֵת הִגִּיעַ לְחֻפְשַׁת קַיִץ מִמְּקוֹם לִמּוּדָיו בִּפְּרָג

וְשפתוּ יִידִישׁ וְצֶ'כִית וְהוּנְגָּרִית -

וְאֵלֶיהָ לֹא חָדַל מִלְּהִתְגַּעְגֵּעַ עַד עוֹלָם.