מִשְׁאֶלֶת לֵב / מוקדש לנכדיי מאור ודניאל

מִשְׁאֶלֶת לֵב / עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי

**************************

לֹא נְשָׂאוּנִי רַגְלַי

לְהַלֵּךְ בְּחֵיק פִּרְחֵי אַהֲבָתִי,

לְהָזִין עֵינַי, מֵרְאוֹת הֲדָרָם,

עֲדֵי אַשְׂבִּיעַ רַעֲבוֹנִי.

וְהָיוּ עֲרוּגוֹת גַנִּי

מְיֻתָּמוֹת,

לֹא הָיָה בָּם שֵׁיכָר

לְהִתְבַּשֵּׂם

וְנַפְשִׁי דַּלָּה.

רִינַּת צִיפּוֹרִים עַל כַּרְכֹּב,

לֹא נָשְׂאוּ בְּשׂוֹרָה,

גַּם לֹא פִּיסּוֹת שָׁמַיִם

וְהָיָה חֶלְקִי עַצֶּבֶת.

הוֹזָה בְּהָקִיץ,

גַּלְגַּלֵּי אִישׁוֹנַי צוֹפִים

הִשְׁתַּקְּפוּת בָּבוּאָתָם,

כָּל שֶּׁאֲבַקֵּשׁ,

מִשְׁאֶלֶת לֵב,

חֹם זְרוֹעוֹת

חוֹבְקוֹת.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת :© עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי

28/3/2020