שירים

סלפי (לבמת הדיון)

סלפי

 

מדי בוקר יורדת המוזה שלי אל הנהר

שם-במרומי הר ההליקון

כה יפה היא ונאווה

מצמידה פרחי סיגליות לשערה

בשמלה אוורירית מופלאה – לבושה

מרימה את הנייד שלה

מחייכת אל המצלמה

קליק!

"כמה שאני יפה," לוחשת לעצמה.

 

מדי בוקר יורדת אני אל הים

שם-בהרצליה אלא מה

אט אט אני אותה מפתה

בתופינים, דברי חלקלקות, מילה טובה

"בואי אלי, מוזה שלי יפה

בואי קרבי אלי, התקרבי עוד מעט

עוד קצת

שלחי לי לנייד את התמונה הכי יפה שלך

מדהימה שכמותך..."

 

 

בין הר ההליקון להרצליה

מאות פרסות מפרידות

אולי אלפי מילין (או מילים חלקלקות)

ולי יש סבלנות

עד שזו המרוכזת בעצמה

שולחת לי את הסלפי הכי יפה שלה

נאותה.

מתרצה.

מגיעה.

שם-בחצי הדרך אני פוגשת אותה.

 

  "כאשר ההשראה לא באה אליי, אני יוצא ופוגש אותה בחצי הדרך."  זיגמונד פרויד.

תגובות

דני זכריה / המוזה שלך יורדת לנהר / 02/01/2020 10:43
נורית ליברמן / שם-במרומי הר הליקון / 02/01/2020 10:51
נורית ליברמן / הסבלנות משתלמת ואת מצ� / 02/01/2020 13:17
גלי צבי-ויס / לא נראה לי שלקחתי משירך. זה סיפור שאני תמיד מספרת לתלמידיי. על המוזה שהיא עצלה, מתעסקת עם עצמה ועם יופיה ואין לה זמן להגיע אלינו. ועלינו לקרב אותה / 02/01/2020 12:07
שמואל כהן / סלפי עם המוזה / 02/01/2020 17:43
יום טוב צבי / עידן האגו / 03/01/2020 06:55