סלפי (לבמת הדיון)

סלפי

מדי בוקר יורדת המוזה שלי אל הנהר

שם-במרומי הר ההליקון

כה יפה היא ונאווה

מצמידה פרחי סיגליות לשערה

בשמלה אוורירית מופלאה – לבושה

מרימה את הנייד שלה

מחייכת אל המצלמה

קליק!

"כמה שאני יפה," לוחשת לעצמה.

מדי בוקר יורדת אני אל הים

שם-בהרצליה אלא מה

אט אט אני אותה מפתה

בתופינים, דברי חלקלקות, מילה טובה

"בואי אלי, מוזה שלי יפה

בואי קרבי אלי, התקרבי עוד מעט

עוד קצת

שלחי לי לנייד את התמונה הכי יפה שלך

מדהימה שכמותך..."

בין הר ההליקון להרצליה

מאות פרסות מפרידות

אולי אלפי מילין (או מילים חלקלקות)

ולי יש סבלנות

עד שזו המרוכזת בעצמה

שולחת לי את הסלפי הכי יפה שלה

נאותה.

מתרצה.

מגיעה.

שם-בחצי הדרך אני פוגשת אותה.

  "כאשר ההשראה לא באה אליי, אני יוצא ופוגש אותה בחצי הדרך."  זיגמונד פרויד.