כָּל הַדֶּרֶךְ מְזַמֶּרֶת ... / שיר ילדים

כָּל הַדֶּרֶךְ מְזַמֶּרֶת ... 

*

כָּל הַדֶּרֶךְ מְזַמֶּרֶת,

מְרַקֶּדֶת, מְלַבְלֶבָת,

בַּת חָמֵשׁ שָׁנִים בִּלְבַד:

אֶת הַכֹּל מִיַּד לוֹמֶדֶת,

וְחוֹלֶמֶת-מְדַמְיֶנֶת

מָה תִּהְיֶה כַּאֲשֵׁר תִּגְדַּל...

אֵין בַּגָּן יַלְדָּה אוֹ יֶלֶד

שֶׁאוֹתָם הִיא לֹא אוֹהֶבֶת!

וְאוֹתָהּ? הֵם אוֹהֲבִים!

שְׁמָהּ מִיכָל, וְהִיא צוֹחֶקֶת,

מְחַיֶּכֶת וְאוֹמֶרֶת:

"כָּאן כֻּלָּנוּ אֲהוּבִים!"

לִפְעָמִים קוֹבִּי מֵצִיק לָהּ

וְאָז רוֹנִי וְגַם דִּינָה

נֶחְלָצִים לְעֶזְרָתָהּ -

- דַּי מַהֵר הַכֹּל רָגוּעַ,

וְכֻלָּם שָׁבִים לָשׂוּחַ

וּלְשַׂחֵק סָבִיב לַגַּן.

הַגַּנֶנֶת מְסַפֶּרֶת:

"כָּל הַדֶּרֶךְ מְזַמֶּרֶת,

הִיא תָּמִיד-תָּמִיד שְׂמֵחָה!

וְטוֹבָה, תֵּדְעוּ לָכֶם:

יַלְדַּתְכֶם טוֹבַת הַלֵּב

מְשַׂמַּחַת אֶת כֻּ-לָּם!"

וּמִיָּד הִיא מוֹסִיפָה:

"שֶׁתָּמִיד, תָּמִיד, תִּפְרַח!"

*

רבקה ירון

---