סַבָּא לָמָּה/ ש.כהן

סַבָּא לָמָּה/ ש.כהן

סַבָּא לָמָּה אַתָּה לֹא אוֹכֵל

אֶת הַקָּשֶׁה שֶׁל הַפְּרוּסָה?

כִּי אֵין לִי כְּבָר שִׁנַּיִם נֶכֶד.

סַבָּא לָמָּה אַתָּה כָּל הַזְּמַן

יוֹשֵׁב עַל הַכֻּרְסָא?

קָשֶׁה לִי לָקוּם וְלָלֶכֶת נֶכֶד.

סַבָּא לָמָּה אַתָּה נִרְאֶה

כָּל כָּךְ עָצוּב וּמְהַרְהֵר?

כִּי חֲבֵרִים כְּבָר לֹא בָּאִים,

וְלִי אֵין מָה לְמַהֵר.

כָּל יוֹם אֲנִי מִתְפַּלֵּל,

שֶׁתָּבוֹא לְבַקֵּר,

שֶׁתִּתְקַשֵּׁר,

שֶׁצִּיּוּר לִי תְּצַיֵּר,

וְסִפּוּר לִי תְּסַפֵּר,

וְשִׁיר עַם מַנְגִּינָה יַחַד נְחַבֵּר.

סַבָּא אֶפְשָׁר לָתֵת לְךָ חִבּוּק?

שָׁאַל הַנֶּכֶד בְּקוֹל חָנוּק.

אֲנִי עָלֶיךָ בְּקַלּוּת לֹא מְוַתֵּר

חִיֵּךְ אָז הַסַּבָּא,

וְאָמַר אָז לְנֶכֶד,

מַסְפִּיק שֶׁאַתָּה אִתִּי

אֲנִי כְּבָר לֹא צָרִיךְ יוֹתֵר...