חלומות

וְהָיוּ יָמִים נָגַעְתִּי רַק בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת

וְהָיוּ לֵילוֹת יָדַיי הָיוּ רַק דְּמָעוֹת

יוֹם אַחַר  חֹדֶשׁ אַחַר שָׁנָה רָדַף

לִמַּדְתָּ אוֹתִי לְהוֹרִיד חֲלוֹם מֵהַמַּדָּף

לַעֲטֹף מְלוֹא הַחֹפֶן בִּשְׁתֵּי יָדַי

לֹא לְפַחֵד גַּם מִדִּמְעוֹתַי

בְּמַדַּף חַיַּי סְפָרִים לְצַד חֲלוֹמוֹת

מִלִּים לְצַד תְּמוּנוֹת

וְהַחֲלוֹם שֶׁלִּי בְּתוֹךְ סֵפֶר נִסְתָּר

מַעֲלֶה אָבָק שֶׁל אָסוּר וּמֻתָּר

בֵּין דַּפָּיו שָׁמוּר עֲלֵה מֵשִׂיחַ גַּנִּי

עֵת נוֹגַעַת בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי אַתָּה זֶה אֲנִי