חמלה ושאגה

חמלת הערב היורד, בין צרעה לאשתאול

מחול הצבעים באור השמש השוקעת

קרניים אחרונות נמלטות מערבה כזאבים

 כסופו של מרדף בתום יום

חוברות להמיית הגלים

אלה המכים בחוף, בשערי יפה נוף, בשאגת שמשון

בעיניים שבעות ימים

אהרון הדייג מסביר פנים

לזה דניס ולזה לברק

מעשה ידיו של, אהרון הדייג

בעניי עלתה דמות אבי שמעון

עונג זוהר עיניו וכפות ידיו

כיצד אהב את מעדני הדג

ואת תפוחי האדמה, המטגנים לתפארה

בפלא מעשה ידי סבתי , צהלה

והידיים, ידי שמעון באהרון

והחיוך הטוב בפנים חרושות התלמים

יודעי הסבל וסער הנדודים

מאירות כאן, היום, נפשי געגועים

גשם, עוד מעט ירד גשם

משוטט בין הזיכרונות

כמו דמעה לאהבות נכזבות

נכנע לממלכות הגעגועים

ברחוב ללא שם , מהדהד מצעדו של גבר

מבקש לפרוש ידיים  לתכלת שמים

להיות ציפור

לעוף מעל העצב והגעגוע

 מעל החרסים השבורים, השואלים

בחוף הים ספקו כפיים עצי תמר זקנים

כמו מבכים עצב הוורדים בואכה חורף

חוברים לדמעות העצורות הנושבות מהים

למשק הבדולח של הזיכרונות הכואבים

גבר עוזב את העיר

משא שערים על ליבו

באשקלון,

ראו ראיתי

את אבי שמעון.

אשקלון, נובמבר 2017