הזיקנה-מוקדש לאודי היקר-בהשראת ספרו של אדיר כהן

שואלת זקנה

אחות מטפלת-

מה את רואה אחות

מה את חושבת

כשאת מביטה בי

אשה זקנה

מיותרת

לא חכמה

תנועות לא בטוחות

עינייים בוהות

באוכלי-האוכל

נוזל מפי

מאבדת גרב או נעל

איני משתפת פעולה

כשאת מאכילה או

רוחצת את גופי

אומר לך מי אני

כשאת מאכילה אותי

ואני יושבת כל כך בשקט

אני ילדה בת עשר

עם אב אם אחים אחיות

מאוהבים כולם אלה באלה

אני נערה בת שש עשרה

חולמת על אהובה שטרם פגשה

אני כלה בת עשרים

ליבי ניצבט מגודל הנדרים

שאני נודרת

אני בת עשרים ושש ואני בת חמישים

ילדי כבר הלכו ממני ונותר לי רק אהובי

הגיעו ימי מחשך

בעלי מת

אני אשה זקנה אך בתוכי שוכנת

נערה צעירה הזוכרת שמחות

כאב-אני עדיין אוהבת וחיה

אז אחות פתחי עינייך

רחב רחב ודעי-

לא את האשה הזקנה

הביטי קרוב יותר

בואי ראי

אותי