שירים

שירה במידה

 

שירה במידה

 

אני כותב שירה במידה.

נוגע. לא נוגע. הדברים ממתינים

שאקח אותם באמצע הדרך.

בשוליה. בסופה. אני משתדל להיות

כואב. כואב כעסיס התשוקה הנסחטת.

.נוגע בדשאים . באפרים. במקומות ששם

מהלכים כלבים כגדוד בשרשרת ובחורים

אטומי מבע עם רגליים מקועקעות

מוליכים אותם בשדרות תל אביב, והריהם

כנועי מבט בהלכם בשבילים הבלתי נגמרים .

אותו מסלול. אותה דרך יום יום. אותה שעה

משמעות של זמן ממאן היא הרציו של הדברים.

מכאן ואילך התשוקה לחיים היא בהחלט

מה שלא מדברים עליה.

בפרט לא כשכלבים הולכים.

תגובות

שמאי ארמן / אתה כותב שירה מאודדדד� / 21/01/2016 22:56
גלי צבי-ויס / רציו ותשוקה / 22/01/2016 08:17
אודי גלבמן / יופי לי,המורה...קיבלתי / 22/01/2016 08:46
אהובה קליין / אודי היקר. / 22/01/2016 08:51
גד לוי / המילים ממתינות שתיקח / 22/01/2016 11:38
יום טוב צבי / כעסיס התשוקה / 22/01/2016 11:51
יצחק אור / שירה במידה / 22/01/2016 11:54
אודי גלבמן / הכלבים ההולכים אילמים / 22/01/2016 16:06
זיגי בר-אור / ההגדרה של עצמך שאתה כו / 22/01/2016 14:36
עליזה ארמן זאבי / אינך צריך מידה...אוהבת / 23/01/2016 10:56
מרים מעטו / ~love~ ~love~ / 25/01/2016 07:42
גליה אזולאי / נפלא שירך זה, אוהבת את / 25/01/2016 09:03