שירים

לעולם לא תביני (משירי הבוידעם)


 הייתי בן חמש עשרה, חנון ממושקף מיד אליהו, והיא היתה הילדה הכי יפה בכיתה. היא גרה בבלפור פינת אלנבי ותמיד ראיתי דרך חלון האוטובוס כיצד היא נושקת לשלום לאביה, עורך הדין הדור החליפה.
והיא ישבה לידי!!! עם כפתור פתוח ולק סגלגל על שפתיה. בלתי מושגת. בלתי אפשרית. ופעם אולי אספר לכם מה קרה בהמשך...
ובינתיים תיהנו מהשיר. ממש בא לי להחטיף כאפה לילדון התמים והמאוהב שהייתי ולומר לו: 
WELL DONE SON......

לְעוֹלָם לֹא תָּבִינִי מַדּוּעַ
חִיַּכְתִּי אֵלַיִךְ אוֹ אָז
וְחִיּוּךְ מְסֻיָּם כַּיָּדוּעַ-
עָטוּף הוּא בְּגָוֶן שֶׁל רָז.

גָּוֶן שֶׁל רָז וְהַרְבֵּה אָהֲבָה
עִתִּים אֶת יוֹדַעַת- אֶחָד הֵם,
וְחִיּוּךְ הַמֻּפְנֶה לְעַלְמָה נָאוָה-
יוֹנֵק הוּא מִפֶּרַח עַל תֶּלֶם.

אֵי פֹּה, אֵי מִשָּׁם תַּקְלִיט אַלְמוֹנִי
שִׁקְשֵׁק לְאִטּוֹ סֶרֶנָדָה
וְאֵלֶם דְּמוּתְךָ הַשּׁוֹקֵט רְצִינִי-
אָצַל מִכּוֹחָהּ שֶׁל בְּרִיגָדָה.

בַּחֶדֶר הַקָּט מִילְיוֹנֵי נְהָרוֹת
הִקְרִינוּ פָּנָיו שֶׁל יָרֵחַ
וְזוֹהֵר מִכֻּלָּם הִנּוֹ אֵגֶל מַרְאוֹת
מִתְּכֵלֶת עֵינַיִךְ זוֹרֵחַ.

סוֹד פִּשְּׁרוּ שֶׁל חִיּוּךְ יָדוֹעָ אֵדַע,
אַךְ אֶת לְעוֹלָם לֹא תָּבִינִי
וַאֲפִלּוּ תְּנַסִּי לְנַחֵשׁ הַתְּשׁוּבָה-
מוּטָב אִלּוּ לֹא תִּשְׁאֲלִינִי... 

תגובות