חזרה ליצירות
שירים

עייפה מכל הדרכים - לפינת הדיון על חרטה וחריטה

אודי גלבמן | (01/10/2014 10:37) | 142 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל



עייפה מכל הדרכים

שהילכה בהם,

אמא שלי -

 שבעת קרבות,

עטופה בסדין הלבן -

סדין מותה ,

במיטה ההיא עם הברזלים והמכשירים

ועיניה עצומות אל השמש הממאנת לחדור-

ובשביל מה שתחדור בעצם?

לחזות באבדן יופיה?

 לימוג דרך

שיער ראשה שעיתות הזמן  -

לא היטיבו עמו ,

ואשר אותו מלטף הייתי

 אט אט ,

כלטף נשים צעירות -

כאשר הוסכנתי בימי חלדי

וזו אמי הנוטה למות,

,וזה אני -

הנושא בלבי את הכאב והחרטה

על ששלחה ידה ללטפני,

 לפני שנים הרבה-

וחדור יוהרת האיש הצעיר-

 מנעתי פני מידיה

שרק ביקשו לטעת פרח קט בערוגת

הבה קטנטנה לילדה -

 ההולך ונמלט ממנה.


וימים רבים,

 נושא חריטת קלון בלבי הדואב,

יושב הייתי מולה

מעביר ידי על מצחה כים של שיבולים

מעונגות קייץ בעמק רחוק.

וביום אחד-

נמוגה אמי עם הרוח.

ולא היתה עוד.


ורק קלוני מהלך עמי-

הגם ששותק ומבין הוא-

לאורך הימים כולם.



תגובות

חזרה ליצירות