שירים

חומות

 
יום חורף קר ואכזר
הרוח חודרת כמחטי צבר
אפור משיח לעכור בחוצות
ואת,
בחיק מבצר מדומה
עטופת חומות שתיקה
לבושת חום כוזב, להט קור
בטרניניג שחור רפה גומיה
 
אהבתי את הרווח שבין הגומי
לסוד הגלוי- כמוס
את המנגינה בינות ירכייך
ניחוח ההדר בינות שיפולייך
יחלתי,
מטה אוני פולש ואוהב
 
אני כותב על מים
דפי ה"קמא סוטרא" מצהיבים מבויישים
החיבוק החסר עוד יהי מצבה
ראי,
מאבקו העיקש של ים המלח
אותות האזהרה והנקמה
בבולענים מטילי אימה
 
ראיתי ממרחק זמן ומקום
רוח סורגת גופך על גופי
שתי וערב, שתי וערב
מלחשת הדרת אהבה ותשוקה
עיניי מדברות אלייך
שואלות
 
אין בי גאוות הורדוס
איני רוצה יד לזכרי
מבקש
להיות אותות בבשרך
בטרם מסך ירד
בטרם
נאחר
 
אעז ואומר
מבוקר כזה נולדים געגועים
ואחר, בהעדר המצווה
צומחים כאבים, כאבים
 
בחסר, אהבתך כנפטלין
בארונות נעולים
כמו מסגרת נשכחת,
חסרת תמונה
זנוחה
 
הים בוכה גלים אבודים
כמו את אין
כמו מבט עיניי באגם
בגשם היורד
כמו לנסות להרוות
 המסרב מים
 
מונה את הדמעות
ארוזות למופת
כמו מנסות להימלט
לכודות
מעליית חייך
כמו שדה קרב של
דמעות אצורות
 
מבקש לחשוף אותך
כמטבע עתיק
אט, אט
פרח מייחל למים
 
מחייך אלייך מילים
לעיתים כתובות
לעיתים
לא
אבל תמיד
שם
נהר המחפש מדבר לבקוע
 
על הבמה בה אין
את-אני
כסא שבור
כמו מנסה לספר סיפור
לא נרקם
כמו פירנצה  שפעם הייתה שלי
איתך ובלעדייך 
 
זכוכיות מנופצות דוברות אלייך
שיר
נערה- אישה כמהה פשוקת רגליים
מייחלת אהבה
מחפשת
אור
 
את
מותירה שאלה
תלויה, חסרה
לא עת להמהמה
 
*נושא חלות שבת,
למענך.

תגובות