סיפורים

משפט קישקשתא

 שפיציק

  

דיון בבית המשפט: נוכחים: דין דין השופט, שמש בית המשפט

הסוגיה- קישקשתא מול שפיציק (הבובה הקוצנית האולימפית) מי אורגינלי?

עדי הגנה על שפיציק: חביטוש, עוגיפלצת, יחיא קונקורדנציה.

פרקליט ההגנה: פיסטוק

עדים מטעם התביעה: קישקשתא, דודלי, רגע, נירה רבינוביץ.

פרקליט התביעה: קיפי בן קיפוד

 

השופט: אני מתכבד לפתוח את ישיבת בית המשפט בנושא קישקשתא מול שפיציק. דבר ההגנה.

עורך הדין פיסטוק: כאן מדובר במקרה תמים, את קישקשתא אנחנו מכירים, לקחו בובת קקטוס שמצאו בזבל ליד הבית וחינכו אותה להיות בובה טובה, ממושמעת.

השופט: איזה בית?

רגע: הבית של פיסטוק, איזה בית כבר יכול להיות לו, לפני כן היה גר בחנות של דודלי...

השופט: אתה רומז שיש כאן היכרות מוקדמת בין עורך הדין לבובה שפיציק?

רגע: רק רגע.... כן!

עורך הדין פיסטוק: לא מיניה ולא בייה, אתה מבייש אותי, רגע. אתה פשוט חי את הרגע ולא שם לב למה שקורה

רגע: גיחי גיחי, היית מוכר פיצוחים ועשית הסבת מקצוע, בטח אתה מתמצא בדיני נזיקין של פיצוחים...

השופט: אני מבקש להפסיק את ההתכתשות הזו! עורך הדין אתה יכול להמשיך.

עורך הדין פיסטוק:  לעומת הבובה קישקשתא יש לנו את שפיציק! זהו הנציג הישראלי לאולימפיאדה בלונדון! יפה, צעיר ורענן! לא כמו הקישקשתא מהסבנטיז שירד לאילת והתמכר לסמים!

יחיא התימני: כפי שכתוב בתורה: קח לך סמים שחלת וחלבונה.

השופט: אדון יחיא, אני מבקש!!!

עורך הדין פיסטוק: וכאן אנחנו רואים אחד מול אחד. קשקשן גדול ועוקצני משנת תרפפ"ו מול מודל חדש שייצג אותנו בכבוד! סיימתי. ועכשיו אדון שופט קרא לעוקצני הבא...

השופט: אני קורא לעורך הדין קיפי לשאת את דבריו.

עורך הדין קיפי: קודם כל אני מוחה מכל וכל על ההשוואה של העוקצניות לקישקשתא. אמנם אנחנו עוקצנים בחוץ אבל מתוקים מבפנים. שנית מדובר כאן במעשה נבלה. יותר גרוע מגניבת העוגיות של עוגיפלצת שמשום מה נבחר כאן לשמש עד הגנה...

זו העתקה, העתקה של דמות שהיא דמות מיתולוגית וזה ממש אחד לאחד! מעשה נבלה! אני קורא לנירה רבינוביץ' עדת התביעה הראשונה.

נירה רבינוביץ: כולכם שחקו נא איתי!

יחיא: יישחקו עצמותיה!

השופט: אני אוציא אותך מהאולם! מר יחיא.

נירה רבינוביץ': הו, קישקשתא היה מוכשר, הוא תמיד היה מוכשר, אני ודודלי טיפחנו אותו והיינו עושים לו מייק אפ לפני השידור של התוכנית למרות שלפעמים נשרטנו מהקוצים...והוא היה מוכשר!

קישקשתא: אני שר!

עורך הדין פיסטוק: מה פתאום...
קישקשתא: אני מוכשר!

עורך הדין פיסטוק: מה פתאום!

קישקשתא: והכול בעצמי...

עורך הדין פיסטוק ויחיא: מה פתאום, מה פתאום, מה פתאום

קישקשתא: תשאלו מה פתאום הן קוראים לי קישקשתא, באמת מה פתאום!

השופט: מה פתאום! מה פתאום אתם שרים כאן!

יחיא: פיתום ורעמסס!

עורך הדין קיפי: אני מעלה את העד הבא: דודלי.

יחיא: כפי שנאמר "אני לדודי ודודלי לי!

דודלי: הו כן, הייתי שר לו כשהיה חולה. והוא פתח את הפה הגדול לבלוע תרופה ותמיד היה מקשיב ותמיד היה הוא עצמו ולא מישהו אחר. ועכשיו מנסים לגנוב את הדמות שלו.

עורך הדין פיסטוק: כבוד השופט אני רוצה לשאול את העד דודלי שאלה.

השופט: שאל.

עו"ד פיסטוק: תגיד, איך סידרו לך גם לשחק מ"רגע עם דודלי" וגם ב"קישקשתא", שמעתי שהתלוננת על שכר נמוך ואז סידרו לך השלמת הכנסה צדדית בקישקשתא...

דודלי: כן אבל אל תשכח שעשו לי קיזוז ולא הופעתי בבית של פיסטוק...

עו"ד פיסטוק: חכם גדול! זה בגלל שעשיתי שירות לתנועת הליכוד בבחירות 84!

דודלי: לא נכון!!!

השופט: אני קורא לשניכם להפסיק! זה ביזיון בית הדין! תתביישו! קחו דוגמא משפיציק שיושב בשקט!

יחיא: עזות פנים!

קישקשתא: קישקוש בלבוש. שניכם מקבלים כסף, רק דודלי נחמד יותר, הוא שר "אבא בא, סבא בא, אריה מכפר סבא בא" משום מה הוא לא שר את זה בתכנית שלי ושמר את השיר היפה הזה לפסטיבל שנראה לו מכובד יותר.

דודלי: השופט, אני בא להגן על קישקשתא והוא עוקץ אותי!

השופט: עוד רגע כזה ואני עוזב את האולם...

רגע: הא, הא, מי דיבר עליי

השופט: אף אחד לא דיבר עליך, רק רגע, תורו של עורך הדין פיסטוק, בבקשה:

עו"ד פיסטוק: אני קורא לעוגי פלצת לשאת את דברו.

עוגי: (בלחש): פיסטוק הכנת את העוגיות שהבטחת לי???

עו"ד פיסטוק: טמבל לא עכשיו, אחר כך

עוגי: אההה עוגיה!!!!!!! הבטחת לי!

השופט: מה זה פה, מה קורה פה!

עוגי: ע-ו-ג-י-ה!!! הוא הבטיח לי עוגיה

עו"ד פיסטוק: (בלחש) טמבל אחד, טמבל.

עו"ד קיפי: אני מבקש לפסול את העד הזה שקיבל שוחד מפיסטוק!

השופט: יש כאן עניין של טובת הנאה, אני אפסול את העד הזה, צא החוצה!

עוגי: (יוצא מהאולם) אה אה חלב ועוגיה חלב ועוגיה!!!

חביטוש: חלב ועוגיה חלב ועוגיה!

השופט: אתה שקט חביטוש, אל תתערב!

דודלי: היי, את זה אני צריך להגיד, גנבת לי את המשפט!

חביטוש: הבאתם אותי לכאן בכדי להשתיק אותי? הייתי בובה זרוקה במחסן של הטלוויזיה הלימודית, 30 שנה זרוק שם מלא אבק, מאז שפיסטוק לקח לי את המפתח אף אחד לא שם לב אליי, מאז שחגגו לי יומולדת שנה אף אחד לא חוגג לי יומולדת! (דמעות זולגות) ואתם משתיקים אותי?

נירה רבינוביץ': תראו תראו חבית מוציאה מים כנראה נשאר בה גשם!

יחיא: מה שנאמר "ומחה השם דמעה מעל כל פנים" (ניגש לחביטוש ומנגב לו את הדמעות)

השופט: אני הולך ברגע זה, כולם כאן מקשקשים בקומקום, המצב מידרדר מרגע לדודלי!!!

 

 

 

 

תגובות