יצירות אחרונות
חושש מילדים (2 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2025 18:04
אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים מְצֹורָעִים/ מאת: אהובה קליין (c) (1 תגובות)
אהובה קליין /שירים -02/05/2025 17:03
דו-שיח אהבה (2 תגובות)
יצחק אור /שירים -02/05/2025 16:38
שִׁיר הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ מַקְדִּישָׁה לְדָנִי זְכַרְיָה (4 תגובות)
אביה /שירים -02/05/2025 16:11
לאורנה 2.5 (9 תגובות)
אלה לי /שירים -02/05/2025 14:54
בָּעֲלָטָה (5 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2025 12:56
שירים באים מאהבה (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -02/05/2025 07:23
שניים בגביע (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -02/05/2025 06:13
פעם הייתי סלחן (5 תגובות)
זיו /שירים -02/05/2025 03:36
סיפורים
סוד כרונולוגי©ממה פחדת אבא, מה היינו מגלים? שכתבת יומן על המלחמה או על החיים או גם וגם החיים בצל המלחמה. המלחמה הסתיימה מזמן, שנה לפני שנולדתי, כמובן אם תאריך הולדתי לא זויף. ידעת יותר טוב ממני שצריכים היו להסתיר המון התרחשויות שיתאימו לסדר הכרונולוגי של החיים. יראת מהחיים עצמם אני יודעת! אף שלחיים עצמם יש רצון של ברזל בתוך גוף רך ומתפנק ואתה ראית ושמעת את הקולות של הרבה אחרים שלא הכרת וראית מרחץ דמים נורא ולא רצית למות... התפללת שאף אחד לא יראה אותך אף אחד לא יגע בך, כי חפצת לחיות. איזה סוד נורא להצפין את הרצון לחיות במשך חצי יובל שנים ביומן כרונולוגי של החיים בצד המתים להיוותר לבד מול עולם גס וחסר רגש כי - כרונולוגיה של אנשים מתים בתוך החיים עצמם, למות ולתת חיים לדור הבא שלא יודע כלום? סוד כרונולוגי שנטמן במוזיאון לוחמי הגטאות במרתפי ההיסטוריה ושאף אחד לא ידע חלילה את הסוד הנורא – הרצון לחיות. תמיד היית איש סובל בצד ההצלחה, ומהמילים שניתזו מהעיתון שקראת, ניכר תהליך אפל של רודף ונרדף בעת ובעונה אחת. זכור לי ערב שישי, אכלת תרנגולת מתובלת שהוסף לה טעם פולני עיקש ומתוק ואתה נגסת ואכלת באיטיות ענוגה, ואנחנו אכלנו במהירות ברגעי מנוחה, צחקנו עד כדי חנק מבדיחות מעוררי חלחלה עד שהלשון נכוותה, שכחת את הטעם מכאב ואחר כך שכחת מהכאב עצמו. השנה לא עליתי לקברך, תירוצים מכאן עד השמיים שכבר לא יכולים להזיק לך ולאמא, מצבת הזיכרון, מצבת האבל על מות ילדות שאף פעם לא מאוחר להתאבל עליה . תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |