בָּעֲלָטָה

את תוהה מה רבים כל כך המתים במלחמות של מכורתנו ומה מתוקה הנונשלטיות הזאת. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה. אנחנו חיים במציאות בלתי אפשרית למרבה הצער.

השיר עוסק במפגש בין תשוקה אינטימית ובין זיכרון הכאב והמוות. ברגעים של אינטימיות פיזית, מתפרצים פתאום שמות המתים והתודעה הקולקטיבית של אובדן, ומטילים צל על הרגע.

גם באינטימיות הכי פרטית, הכאב הלאומי והאישי חודר – זיכרון המוות והאובדן אינו מרפה, ומעמת אותנו עם שבריריות החיים והאשליה.

שיר עוצמתי ונוקב כתבת רבקה יקרה.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

דוקא בעת רוך האהבה -

באה ועלתה  ,  הרעה

מתים וחיים

תעלסים

מביאים ילדים 

בחושך שם בקבר 

יש הרבה מתים 

התשוקה מבטאת את הויטאליות. זו החיות שבה הגוף פעיל וגם עולם הרגש. ובאחת...

מצמרר לגעת בנושא זה באופן הזה...

לא הבנתי את השיר למרות השכלתי בספרות

 ואם מותר להעיר לא כותבים גופיהם אלא גופם.

.

אויי זה טוב. 

גופם = הגוף שלהם (אִם אַת מכירה אנשים רבים שיש לכולם

רק גוף אחד במשותף, ספרי לי.)

גופיהם = הגופים שלהם.

אגב: 

תודה על המאמץ לקרוא ולהבין, אסנת. לילה טוב. 

רבקה

---

וגם לא שמותיהם אלא שמותם.לא ברור לי למה לא מעירים כאן על שגיאות

.

שוב אותה "פנינה" . 

שמותיהם = השמות שלהם. 

שמם = השם שלהם (בד"כ, שם-משפחה, או כד'). 

הנה, הערתי לך על שגיאותייך.  :))

שוב: לילה טוב, אסנת. 

רבקה

---