אגדות הילדים עליהן גדלנו...

רובין הוד היה למעשה גנב. (אם כי מטרותיו היו נעלות).

פינוקיו היה שקרן שניהל מערכת יחסים עמומה עם ברווזה.

פאקמן היה אוכל אקסטות ועוד היה מתפלא ששדים רודפים אחריו.

פיטר פן לא שמר נגיעה.

המומינים היו נודיסטים.

דודלי שיכן את רגע הקטין וגם שם מערכת היחסים לא היתה הכי ברורה.

קישקשתא היה סברס מדבר.

פיסטוק הנוירוטי, המתגורר לבדו על ראש הגבעה בבית קטן ומוזר, מארח אצלו את רגע הקטן, (כן,כן,אותו רגע מרגע עם דודלי), האם זה לא תיאור של פדופיל ממוצע?

דרדסית היתה הנקבה היחידה בכל העמק של הדרדסים הגברים...

חומר למחשבה!

על זה גדלנו ומצפים מאיתנו שנהיה נורמאלים....