שיר על חטיפת המטוס מדובאי.שיר על חטיפת המטוס מדובאי.

אכן ״צבר״ של מקריות, מזל, או יד האלוקים. 

עם ישראל חי! 

סיפורי מעשיות | מעשה מהינדיק

פעם אחת בן מלך אחד נפל לשיגעון שהוא תרנגול הודו הנקרא 'הינדיק'.
וצריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק.
וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה.
והמלך היה בצער גדול מזה.

עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאות!
והלך והפשיט גם כן את עצמו ערום וישב תחת השולחן אצל בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות.

ושאלו בן המלך: מי אתה? ומה אתה עושה פה?
השיב לו: ומה אתה עושה פה?
אמר לו: אני הינדיק!
אמר לו: אני גם כן הינדיק!
וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה עם זה.

ואז רמז החכם לבני הבית להשליך להם כתונות.
ואמר החכם ה'הינדיק' לבן המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת?
יכולים להיות לבושים כתונת ואף על פי כן יהא הינדיק.
ולבשו שניהם הכותונת.

ואחר איזה זמן רמז והשליכו להם מכנסיים,
ואמר לו החכם גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק?!
וכו' עד שלבשו המכנסיים. וכן עם שאר הבגדים.

ואחרי כן רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולחן.
ואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים איז מען קיין הינדיק נישט?
מקען עסן און אויך זיין אהינדיק!
ואכלו.

ואחר כן אמר לו: אתה חושב, שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן?!
יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן!
וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי.

...

עד פה המשל. הנמשל הוא שאלה שאני אשאל: האם חייבים אנו לכתוב שירים תחת השולחן?

אגב, יש משהו קונדסי בשיר. על גבול התמימות.

אכן, ובא לציון גואל!

נ.ב

מישהו מוכן לתרגם את היידיש?