לפני חמש שנים...

לפני חמש שנים

עזב את הקיבוץ... אופס.. זה לא הנושא J

לפני שנתיים ו... פנתה אלי נירית (ועל כך אודה לך, יקירתי, תמיד!)

באתר אחר ובמייל, בבקשה להציץ ב"דרך המילים" ולהתרשם.

לא משנה שהיתה לה כוונת שידוך עבורי, מה שלא הצליח לה, J

אך בהחלט, כן בהחלט, אני שמח שהצליח לה להביא אותי

לאתר הזה, הבית החם שלי, שכל דייריו פרשו בפניי זרועותיהם

בחום, בחיבוק ובאהבה.

מאוחר יותר יצא לי להכיר את האנשים, מעבר לווירטואליה.

קשרים של ידידות, של חברות ואף מפגשים אישיים וחברותיים.

מה שקורה, שילד חדש מגיע למשפחה, באופן הכי טבעי,

הוא יסלול דרכו אל סינרה של האם המגוננת וכך אף אני פעלתי,

רק שבבית הזה שלנו, האם היא הרוח הנפשית המעודדת, המחזקת,

התומכת, המקשיבה, החברה האחת שכל קווי ההתקשרות איתה

פתוחים עשרים וארבע שעות ביממה! (מה שהופך לעתים גם לגננת,

אך במקום שבו "ילדים", יש גם שובבות... J )

האם הרוחנית הזו, היא גלי, החברה הכי הכי הכי הכי הכי שלי!

גלי יקרה שלי, הקמת בית לתפארת! בכל חדרייך יש מקום ופינה חמה

לכל אחד מן הדיירים. את מנהלת אותו באהבה אין קץ ומתנהלת בו במשב

רוח מרנין, מעודד ומחזק.

על כל אלה, מאחל אני לעוד הרבה הרבה שנים של פעילות ברוכה שכזו

בתוך הבית הנפלא הזה!

אוהב המון,

יקי