גבול ההיגיון

הוֹלֵךְ עִם הַדְּמָמָה

עַל שְׂפַת הַזִּכָּרוֹן

וְנוֹשֵׂא אֶת רָחַשׁ הַשְּׁמָמָה

אוֹחֵז בְּכָל מַה שֶׁנּוֹתַר

בַּלֵּב הַלַּח, בַּכְּאֵב

וְחוֹבֵק אֶת רֵיחַ הַמָּחָר

יוֹשֵׁב עַל גַּל הַפִּתּוּיִים

שָׁט עַל דִּמְיוֹנוֹת

וְהָרוּחַ בִּי שׁוֹבֵר גַּלִּים

אוֹחֵז בְּכָל מַה שֶׁאֶפְשָׁר

בָּאוֹר הָרַךְ, בַּכּוֹכָב

וְאוֹסֵף רְסִיס שֶׁכְּבָר נִשְׁבָּר

כִּי הָלַכְתָּ פִּתְאוֹם

וְאִישׁ כָּאן לֹא יוֹדֵעַ

אִם שְׁתִיקָתְךָ הִיא זוֹ שֶׁהוֹמָה

אוֹ רָחַשׁ הַגַּלִּים

וְאָז קָפָא הַיּוֹם

הָאוֹר כְּבָר לֹא נוֹגֵעַ

וְהַשְּׁקִיעָה הִיא שֶׁהָלְמָה

בִּסְבַךְ הַגַּעְגּוּעִים.

הוֹלֵךְ אֶל הַדְּמָמָה

חוֹצֶה אֶת גְּבוּל הַהִגָּיוֹן.