5 שנים למותו של אהוד מנור ז"ל

א.

אֵי שָׁם, בַּבַּיִת שֶׁלְּיַד הַמְּסִלָּה,

אוֹתוֹ נָשַׁמְתָּ בְּלֵילוֹתֶיךָ,

אֵלָיו נָהַרְתָּ בְּיָמֶיךָ,

לִשְׁתֹּל אֶת פֵּרוֹת נְעוּרֶיךָ -

שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה נוֹשֶׁקֶת לְךָ עֵירֻמָּה,

נוֹשֵׂאת עַצֶּבֶת עַד אֶת פָּנֶיךָ,

לִבְכּוֹת

לִזְעֹק

אֶת כְּאֵבֶיהָ...

ב.

עַכְשָׁו כְּשֶׁחָבַרְתָּ אֶל הָאֲדָמָה,

אוֹתָהּ קִדַּשְׁתָּ בְּמִלּוֹתֶיךָ,

לִטְעֹם אֶת מֶלַח רְגָבֶיהָ,

לַחְבֹּק אֶת זְרוֹעוֹת עֲפָרֶיהָ –

נֶפֶשׁ הָאֻמָּה כּוֹרַעַת לְךָ אֲדֻמָּה,

נוֹשֵׂאת מַצֶּבֶת עַד אֶת שִׁירֶיךָ,

לִבְכּוֹת

לִזְעֹק

אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ...

ג.

אַתָּה נָגַעְתָּ בַּלֵּב וּבַנְּשָׁמָה,

אַתָּה הָפַכְתָּ חֲשֵׁכָה לְחַמָּה

עַכְשָׁו אַתָּה פָּנִים שֶׁל זִכָּרוֹן,

עַכְשָׁו אַתָּה תְּמוּנַת הַיּוֹם.

פזמון:

מָחָר תִּהְיֶה לִי נֵר מְהַבְהֵב,

שֶׁיְּלַוֶּה אֶת לֶכְתְּךָ בִּכְאֵב.