ערוות הלילה

כָּל הָעֶרֶב חִכִּיתִי

לְמַבָּט נוֹדֵד

שֶׁיָּעִיד עַל קִיּוּמִי.

אַחַר-כָּךְ הִבַּטְתִּי

בַּמַּרְאָה

וְקִמְטֵי יְפִי

בַּגְרוּתִי

נִסְדְּקוּ מִכֹּבֶד

הַבָּבוּאָה.

כִּבִּיתִי אֶת הָאוֹר,

מָזַגְתִּי יֵין זִכְרוֹנוֹת

וְנָעַצְתִּי גַּעְגּוּעִים

בְּלִבִּי

הַכָּמֵהַּ לְמַבָּט.

מָזַגְתִּי שֵׁנִי גְּבִיעִים,

לִי וּלְעַצְבוּתִי.

לִי - פַנְטַזְיָה

לְזִכְרוֹנוֹת דְּהוּיִים,

לְעַצְבוּתִי -

יַיִן יָבֵשׁ,

אָדֹם,

כְּצֶבַע דִּמְעוֹת

גַּעְגּוּעַי.

הַפַנְטַזְיָה

יָבְשָׁה בְּעוֹרְקַי.

הַיֹּבֶשׁ

הִכְהָה אֶת חוּשַׁי...

עָמַדְתִּי עֵירֹם

מוּל עֶרְוַת הַלַּיְלָה

וְצָרַחְתִּי עִם

הַיַּנְשׁוּפִים.